דו ח סיכוי מדד השוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל עורך עו ד עלי חיידר

Transcript

1 דו ח סיכוי מדד השוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל עורך עו ד עלי חיידר ירושלים חיפה מרץ

2 דו ח סיכוי מדד השוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל השתתפו בבניית המדד ובהכנתו ועדת היגוי לבניית המדד פרופß מוחמד חאגß יחיא פרופß חבר בבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית האוניברסיטה העברית בירושלים ד ר ראסם חßמאיסי גיאוגרף ומתכנן ערים מרצה בכיר בחוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה פרופß יוסי יהב פרופß אמריטוס לסטטיסטיקה האוניברסיטה העברית בירושליםÆ הסטטיסטיקן הממשלתי לשעבר פרופß דוד נחמיאס פרופß לממשל ומדיניות ציבורית המרכז הבינתחומי הרצליה מומחי תוכן ד ר חßאלד אבו עסבה מנהל מכון מסאר למחקר תכנון וייעוץ ומכון ון ליר בירושלים ד ר ענת בן סימון המרכז הארצי לבחינות ולהערכה ד ר גוני גל בית הספר לעבודה סוציאלית האוניברסיטה העברית בירושלים ד ר נהאיה דאוד בית הספר לבריאות הציבור הדסה האוניברסיטה העברית בירושלים האגף לאפדימיולוגיה אוניברסיטת בן גוריון ד ר רוית חננאל החוג למדיניות ציבורית וראש התוכנית למשפט וסביבה הפקולטה למשפטים ובית הספר ללימודי הסביבה ע ש פורטר אוניברסיטת תל אביב מר מוחמד חßטיב מנהל התוכנית הכללית אגודת הגליל החוג לסיעוד אוניברסיטת חיפה ד ר ראסם חßמאיסי החוג לגיאוגרפיה אוניברסיטת חיפה מר סאמי מיעארי דוקטורנט לכלכלה האוניברסיטה העברית ד ר שלמה סבירסקי מנהל אקדמי מרכז אדווה פרופß יוסי קטן בית הספר לעבודה סוציאלית אוניברסיטת תל אביב צוות עובדי סיכוי מומחה מוביל לבניית המדד מר יאסר עואד מנהל פרוייקט ייצוג הולם ושוויון בתעסוקה בעמותת סיכוי דוקטורנט בחוג לסטטיסטיקה באוניברסיטת חיפה ומנהל תחום מחקר במוסד לביטוח לאומי לשעבר תחקיר וכתיבה מיכל בליקוף ד ר גßובראן גßובראן אורי גופר רחלה ינאי מנאר מחמוד נדא מתא

3 תוכן עניינים דו ח סיכוי מדד השוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל הקדמה ± תקציר מנהלים חלק ראשון רקע תיאורטי ומתודולוגי ± אÆ רקע תיאורטי בÆ מדד השוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל חלק שני המדדים המצרפיים בתחומים השונים π אÆ מדד הדיור ושימושי קרקע π בÆ מדד הבריאות גÆ מדד החינוך ±µ דÆ מדד התעסוקה µπ הÆ מדד הרווחה חלק שלישי מדד השוויון המשוקלל µ חלק רביעי נספח סטטיסטי בבליוגרפיה

4 ± ± ± µ µ דו ח סיכוי מדד השוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל תרשימים ערכי המדדים המצרפיים לוחות ותרשימים אחוז הגרים בדירה בבעלות לפי קבוצת אוכלוסייה מספר חדרים ממוצע בדירת מגורים לפי קבוצת אוכלוסייה ממוצע נפשות לחדר לפי קבוצת אוכלוסייה הוצאה חודשית ממוצעת של משקי הבית על דיור לפי קבוצת אוכלוסייה ממוצע תשלומי ארנונה חודשיים לפי קבוצת אוכלוסייה ממוצע נפשות לקמ ר בשטח המיועד למגורים בישובים יהודיים וערביים ממוצע מספר יחידות דיור לדונם בישובים יהודיים וערביים תרשים ± תרשים תרשים תרשים תרשים µ תרשים תרשים תרשים תרשים π ממוצע שטח קרקע לתעסוקה דונם לאלף נפשות תרשים ± ממוצע שטח המשמש למבני ציבור דונם לאלף נפשות ממוצע שטחים פתוחים בישובים ערביים ויהודיים דונם לאלף נפשות תרשים ±± תרשים ± תוחלת חיים בלידה לפי מין וקבוצת אוכלוסייה תרשים ± שיעור תמותת תינוקות לאלף לידות חי לפי קבוצת אוכלוסייה ± ± תרשים ± אחוז המעשנים לפי מין וקבוצת אוכלוסייה שיעורי תמותה לאלף נפשות לפי קבוצות גיל נבחרות וקבוצת אוכלוסייה תרשים µ± µ תרשים ± מספר תלמידים ממוצע בכיתה לפי קבוצת אוכלוסייה תרשים ± ממוצע משרות הוראה מלאות לכיתה לפי קבוצת אוכלוסייה µ

5 התפלגות האוכלוסייה לפי שנות לימוד וקבוצת אוכלוסייה דו ח סיכוי מדד השוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראלµ π µ µ µ µ µµ µ µ µ ± חציון מספר שנות לימוד לפי קבוצת אוכלוסייה אחוז הנושרים בקרב תלמידי ט י ב לפי קבוצות אוכלוסייה אחוז הזכאים לתעודות בגרות לפי קבוצת אוכלוסייה אחוז הסטודנטים באוניברסיטה מכלל גילאי לפי קבוצת אוכלוסייה אחוז השתתפות בכוח העבודה האזרחי בקרב גילאי µ± ומעלה לפי מין וקבוצת אוכלוסייה אחוז השתתפות בכוח העבודה האזרחי לפי גיל וקבוצת אוכלוסייה אחוז השתתפות בכוח העבודה האזרחי לפי שנות לימוד וקבוצת אוכלוסייה אחוז בלתי מועסקים לפי מין וקבוצת אוכלוסייה אחוז מועסקים לפי משלח יד וקבוצת אוכלוסייה אחוז מועסקים לפי ענף וקבוצת אוכלוסייה תחולת העוני בקרב משפחות נפשות וילדים לפני תשלומי העברה ומסים ישירים לאחר תשלומי העברה ולאחר תשלומי העברה ומסים ישירים לפי קבוצת אוכלוסייה השפעת תשלומי העברה בלבד ותשלומי העברה ומסים ישירים על תחולת העוני בקרב משפחות נפשות וילדים לפי קבוצת אוכלוסייה סך כל הוצאה הציבורית ממשלה ורשויות מקומיות וסך כל ההוצאה הממשלתית לרווחה לנפש תרשים ± תרשים π± תרשים תרשים ± תרשים תרשים תרשים תרשים µ תרשים תרשים תרשים תרשים π תרשים תרשים ±

6 ± π µ דו ח סיכוי מדד השוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל לוחות חישוב המדד המשוקלל מדד השוויון טבלת היישובים אשר שימשו כמדגם עבור חלק מחישובי המדד אינדיקאטורים ומשתנים לניטור השוויון בדיור אינדיקאטורים ומשתנים לניטור השוויון בבריאות אינדיקאטורים ומשתנים לניטור השוויון בחינוך אינדיקאטורים ומשתנים לניטור השוויון בתעסוקה אינדיקאטורים ומשתנים לניטור השוויון ברווחה חישוב המדד המשוקלל מדד השוויון לוח ± לוח לוח לוח לוח µ לוח לוח לוח

7 הקדמה לאחר עבודה מאומצת ורחבת היקף אנו מגישים לכם השנה לראשונה את מדד השוויון של סיכויÆ אין זה עוד דו ח סיכוי כבשנים עברוÆ הפעם מונח לפניכם כלי חד ומדויק לניתוח מציאות ההפליה השלטונית כלפי הערבים אזרחי ישראל מחד ומסד יציב לתכנון סגירת הפערים מאידךÆ אך לא נסתפק בתרומה זוÆ בשנה הקרובה נכין על בסיס מדד השוויון ניירות מדיניות בתחומים בהם הוא עוסק אשר יוגשו לגורמי הממשל לצורך שינוי דפוסי ההקצאה המפליםÆ השנה האחרונה היתה סוערת ביחסים בין המדינה לבין המיעוט הערבי פלסטיני בישראלÆ הבחירות הכלליות בתחילת השנה העלו זרם עכור וגזעני בתודעת הציבור היהודי באמצעות מועמדותה של מפלגת ישראל ביתנו לכנסתÆ הניסיון הראשון שלה להיכלל בקואליציה עם הקמת הממשלה באפריל נכשל ובקמפיין תקשורתי הצלחנו להציב את המושג שלילת האזרחות מהאזרחים הערבים במשולש במקום המונח הכוזב חילופי שטחים אשר שימש את מפלגת ישראל ביתנו בתעמולתהÆ ואולם לקראת סוף השנה הצליח ראש המפלגה אביגדור ליברמן להצטרף אל הממשלהÆ עובדה זו כשלעצמה מעמידה בסכנה את היכולת של הממשלה למלא את תפקידה בהענקת שירותים ותקציבים ליהודים ולערבים באופן שוויוניÆ דו ח סיכוי מדד השוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל מלחמת לבנון השניה בקיץ הפנתה את הזרקור אל הגליל וחיפה אזור שאוכלוסייתו הכוללת מורכבת מכ יהודים ו ערבים ± Æ המלחמה הציבה אתגר מרחיק לכת ליחסים בין המיעוט הערבי והמדינה והיהודים בשני היבטים חלוקת משאבים נחשף הידוע זה מכבר כי בעוד הישובים היהודיים זוכים למיגון ציוד וארגון לשעת חירום הישובים הערביים חשופים לסכנה ללא אמצעי הגנה החל ממקלטים וכלה בהנחיות לציבור בשפתו הערבית אותה הוא מביןÆ הסיוע שהוגש לישובי הגליל מידי משרד ראש הממשלה שיקף את הנתק שהיה בין השלטון המרכזי לבין השלטון המוניציפלי הערביÆ כך למשל למרכז הניהול של הממשלה בגליל מנ ל גויסו כעשרה בכירים לשעבר בשירות הציבורי אשר קיבלו תחת אחריותם אשכול של מספר ישובים כל אחד כאשר מתפקידם לקשר במהלך התקופה הקשה בינם לבין גורמי השלטון והיוו למעשה ערוץ הסיוע לישובים אלה מטעם הממשלהÆ רק ± בגליל עצמו מחצית האוכלוסיה ערבים ומחציתה יהודיםÆ הקדמה

8 דו ח סיכוי מדד השוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל אחד מהם הוקצה לכל הישובים הערבים כולם כאשר חלקם באוכלוסיית הגליל הוא כמחציתÆ זוהי רק זוית אחת בתמונה המורכבת של קשרי הממשל המרכזי עם הישובים הערביים בעת המלחמה אך יש בה בכדי לבטא חלק מהבעייתיותÆ בהמשך נטל על עצמו משרד ראש הממשלה לשנות את המצב הזה והשקיע מאמצים לשם כךÆ בהקשר זה האתגר המצפה כאן הוא קישור יעיל בין משרדי הממשלה לבין הרשויות המוניציפליות הערביות לשם חלוקת משאבי המדינה ללא הפליה לאזרחים הערבים ולא רק בימי מלחמה אלא גם בימים כתיקונםÆ השיח הציבורי האתגר השני היה בתחום השיח הציבוריÆ ככלל הציבור הערבי התנגד למלחמה בעוד הציבור היהודי תמך בהÆ התנגדותו של הציבור הערבי הדגישה את שייכותו גם לעם הפלסטיני ולאומה הערבית וניזונה בין היתר מן החשיפה לערוצי הטלויזיה הערביים אשר שידרו את תמונות האמת של ההרס בלבנוןÆ דבר זה הציב את הערבים בישראל כמביאי דברו של העולם הערבי בתקשורת הישראלית וגרר אחריו מתקפה תקשורתית נגד דב רי הציבור הערבי בישראל תוך הצגתם כתומכי האויבÆ שיח ציבורי מתנגש ומתלהם מזיק מאד לאפשרות של הנהגת מדיניות של שוויון בידי הממשלהÆ לפי סקר שנערך בחודש מאי על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה מן היהודים בישראל סבורים כי על הממשלה לעודד הגירת אזרחים ערבים מתוכהÆ זהו מצב רע ומסוכן לערבים וליהודים גם יחדÆ חובה על הממשלה בשיתוף ארגוני החברה האזרחית למגר את הגזענות ולטפח תרבות אזרחית של חיים משותפיםÆ עם זאת נראה היה בקיץ האחרון כאילו שני מסלולים אלה מתנהלים במקביל ובטווח המיידי לא הורגשה השפעת השיח הציבורי על נכונותם של פקידים עמם היינו בקשר לבחון מחדש את התנהלותםÆ כך למעשה במהלך ימי המלחמה המשכנו בעמותת סיכוי לנהל את מגעינו עם גורמי הממשל והתמקדנו בהבטחת חלקם השוויוני של הישובים הערביים בפיתוח הצפוי לגליל לאחר המלחמהÆ האוזן לכך במשרד ראש הממשלה ובמשרדים אחרים היתה כרויהÆ בחודש ספטמבר זימנו יחדיו את מנכ ל משרד ראש הממשלה אשר התגייס לנושא ואת ועד ראשי הרשויות הערביות למפגש בנצרתÆ באותו מפגש בו השתתפו גם מנכ ל משרד החינוך ומנכ ל משרד הרווחה וכן נציגים בכירים ממשרדי התמ ת השיכון והפנים פרשו נציגי השלטון את תכניותיהם לפיתוח הגליל תוך הדגשה כי חלוקת המשאבים תהיה שוויונית בין הישובים היהודיים והערבייםÆ בכינוס זה הבטיח מנכ ל משרד ראש הממשלה לחזור ולדווח כעבור שישה חודשים על התקדמות המהלךÆ המפגש הבא נועד לחודש יוני Æ אולם גם אם אכן תתקיים חלוקה שוויונית וצודקת של התקציב לפיתוח הצפון בשנת אין בכך דיÆ יש להפוך את קוד השוויון למחייב בכל מערכות השלטון בחלוקת משאבי המדינה בין אזרחיה הקדמה

9 היהודים והערביםÆ זהו אינטרס משותף לכל האזרחים יהודים וערבים גם יחד ומשרדי הממשלה חייבים לנו האזרחים התנהלות שוויונית והוגנתÆ לקראת סיום ברצוננו למסור את ברכותינו ותודותינו החמות לצוות העובדים של עמותת סיכוי שכן המדד המובא כאן הוא תוצר עבודתם של רבים וטוביםÆ תודה גם לחברי ועדת ההיגוי לבניית המדד פרופß יוסי יהב פרופß מוחמד חאגß יחיא ד ר ראסם חßמאיסי ופרופß דוד נחמיאסÆ תודות לצוות סיכוי שעמל על המדד ימים ולילות יאסר עואד מיכל בליקוף ד ר גßובראן גßובראן אורי גופר רחלה ינאי מנאר מחמוד ונדא מתאÆ תודה לועדה הציבורית שהולכת איתנו כבר שלוש שנים במעקב אור וכוללת את יוסי קוצßיק פרופß יצחק גלנור ד ר חßאלד אבו עסבה ד ר אלון ליאל ד ר עאדל מנאע השייחß כאמל ריאן עו ד שלמה גור עאידה תומא סולימאן עו ד יהודית קרפ ד ר רמזי חלבי וד ר תßאבת אבו ראסÆ ועדה זו יזמה את מדד השוויון ועודדה אותנו לגייס את הכספים את המומחים ואת האומץ לגשת לפרויקט חלוצי זהÆ מדד השוויון המוצג לפניכם נועד לסייע לנו במהלכינו מול השלטון לקידום שוויון מלא בין יהודים וערבים במדינהÆ הוא יסייע גם לגורמי השלטון המעוניינים בכך כסרגל מדידה דינאמי ומעשי לקביעת נורמה שלטונית ראויה של הקצאה שוויונית לטובת כל האזרחיםÆ מדד זה יסייע גם לעיתונאים כותבים ומעצבי דעת קהל להציג תמונה נאמנה של המציאות כבסיס לשרטוט המציאות השוויונית שכולנו ראויים להÆ בשנה הבאה נרחיב את מדידת הסרגל ומקווים שנוכל לדווח על התקדמות ולא על נסיגהÆ דו ח סיכוי מדד השוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל בברכה שלום שולי דיכטר ועו ד עלי חיידר מנכ לים שותפיםÆ הקדמה π

10 דו ח סיכוי מדד השוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל תקציר מנהלים רקע ועדת אור קבעה במסקנותיה כי המדינה כשלה בהנהגת שוויון בין האזרחים היהודים והערבים וכי מחובתה של המדינה להעמיד בראש סדר העדיפויות את תיקון המצבÆ ממשלת ישראל קיבלה את המלצות ועדת החקירה והתחייבה ליישמןÆ יישום ההמלצות כרוך בשינוי מהותי ביחס לאוכלוסייה הערבית זכויותיה וצרכיהÆ המבחן האמיתי של שינוי מהותי שכזה הוא מבחן התוצאה כפי שציין השופט בדימוס תיאודור אור בדברים שנשא באוניברסיטת תל אביב במלאות שנה לפרסום דו ח ועדת אור ÆÆÆלא די בהכרזות או בהחלטות של גורמים ברשות המבצעת לרבות הממשלה על הצורך לפעול להענקת זכויות שוות והוגנותÆÆÆ מבחנו האמיתי של קיום השוויון הוא מבחן המעשים והתוצאותÆ רכס Æ ±µ עם פרסום מסקנות הועדה יזמה עמותת סיכוי הפועלת לקידום שוויון אזרחי בין יהודים וערבים בישראל תכנית למעקב אחר יישום מסקנות ועדת אורÆ במסגרת התכנית עוקבת עמותת סיכוי באופן פעיל אחר מידת יישום ההמלצות המערכתיות של ועדת אור ומפעילה לחץ על הממשלה ליישמןÆ תוך כדי עבודה זו התעורר צורך בפיתוחו של מדד כמותי אמין אשר יציג באופן שיטתי תמונת מצב מקיפה של הפערים בין אזרחים יהודים וערבים בתחומי החיים המרכזייםÆ איך מודדים שוויוןø במהלך השנה האחרונה שקדה עמותת סיכוי על פיתוחו של מדד השוויון המפורסם כאן לראשונהÆ לצורך בניית המדד הוקמה ועדת היגוי הכוללת את הפרופß מוחמד חאגß יחיא ד ר ראסם חßמאיסי פרופß יוסי יהב והפרופß דוד נחמיאסÆ הועדה פעלה בשיתוף פעולה הדוק עם מומחה מוביל לבניית המדד מטעם צוות העמותה מר יאסר עואד ואנשי המחקר והאדבוקציה של העמותהÆ בנוסף נועצו הצוותים במספר רב של מומחי תוכן נוספיםÆ חלקם רואיינו וחלקם כתבו ניירות עמדה לגבי תחומים ספציפיים עד לגיבושו הסופי של מדד השוויון Æ ייחודו של מדד השוויון המוצג כאן בהיותו מדד כוללני ראשון בישראל המנתח באופן שיטתי את הפערים בין יהודים וערבים אזרחי המדינה בתחומים חברתיים כלכליים וזאת בהתבסס על נתוני מדף כמותיים המפורסמים באופן רשמי על ידי רשויות המדינהÆ מדד השוויון של עמותת סיכוי אמנם ייחודי בישראל אך מתבסס על גישות קיימות של מודלים בינלאומיים למדידת שוויון כדוגמת המדדים הנהוגים למדידת הפערים בין לבנים ומיעוטים אפרו אמריקניים והיספאניים בארצות הברית Index Total Equality מדד גßיני Ginni למדידת פערים סוציו אקונומיים ומדדים למדידת הפערים בין המינים בתחומי החברה השונים GDI HDI, GEM, שבהם נעשה כל ההדגשות בטקסט המופיעות בציטוטים מתוך מקורות נעשו על דעת המחברים אלא אם צוין אחרתÆ הרשימה המלאה של מומחי התוכן נמצאת בעמוד ± תקציר

11 שימוש במדינות השוק האירופי המורחב OECD ועל ידי ארגון האומות המאוחדות United UNDP Æ National Development Programme מידת השוויון בין יהודים לערבים בישראל ניתנת לבחינה על פי היבטים שונים הנובעים מתוקף האזרחותÆ במדד השוויון הנוכחי בחרנו לעסוק בהיבט החברתי כלכלי כשבהמשך תיבחן הדרך שבה ניתן יהיה להרחיב את תחום עיסוקו של המדד להיבטים נוספים כגון שוויון בפני החוק ושוויון פוליטיÆ השנה מתמקד המדד בחמישה תחומי חיים מרכזיים חינוך בריאות תעסוקה רווחה ודיורÆ מדד השוויון הוא למעשה מדד משוקלל של המדדים המצרפיים אגרגטיביים המחושבים עבור כל אחד מחמשת התחומים על בסיס הנתונים הנאספים עבור כל תחום ותחוםÆ מקורות מידע איסוף הנתונים ומתודולוגיה כאמור הנתונים שעליהם מתבסס מדד השוויון לקוחים מנתוני מדף קיימים הנאספים על ידי משרד הממשלה המוסד לביטוח לאומי והלשכה המרכזית לסטטיסטיקהÆ היתרונות הגלומים בבחירת השימוש במאגר נתונים זה הם זמינותם היחסית של הנתונים והעובדה שבדרך זו אמינות הנתונים אינה מוטלת בספק מצד מוסדות הממשל שכן הם אלו אשר מופקדים על איסופם Æ לפיכך אנו מקווים כי בזאת תקל עלינו עבודתנו מול מוסדות הממשל השונים וכי נוכל בכך לנצל בצורה יעילה את כוח האדם שברשותנו למדידה חוזרת של המשתנים בפרקי זמן קצוביםÆ במקרים שבהם הנתונים שעמדו לרשותנו ניתנו על פי יישוב ולא על פי הממוצע מתוך סך היישובים נעשה שימוש במדגם של אחד עשר זוגות יישובים כאשר כל צמד מורכב מיישוב ערבי המושווה ליישוב יהודי מאותו המחוז בעל גודל אוכלוסייה דומה בקירוב Æ µ בחירת הנתונים נעשתה על פי עצת מומחי התוכן אשר הצביעו על אותם אינדיקאטורים שבאמצעותם ניתן לשקף פערים בין יהודים וערבים לעקוב אחר פעולות השלטון בכל תחום ותחום ולזהות מגמות ושינויים לאורך זמן Æ על מנת לתרום להגדלת תוקף ומהימנות מדד השוויון נכללו בניתוח הנוכחי רק אינדיקאטורים שעבורם היו קיימות חמש תצפיות לפחות בין השנים Æ µ בשלב חישוב המדדים המצרפיים ניתן משקל שווה לכל אינדיקאטור היות שלא ניתן לקבוע בצורה מוחלטת מהי דרגת החשיבות היחסית של כל אינדיקאטורÆ דו ח סיכוי מדד השוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל אין בבחירתנו לעשות שימוש בנתונים הנאספים על ידי רשויות המדינה משום הבעת הסכמה מוחלטת עם דרכי המדידה שבהן נוקטות הרשויות ההנחות המובילות אותן וההתייחסות אל האוכלוסייה הערבית בישראלÆ µ לוח היישובים אשר שימשו למדגם נמצא בעמוד לרשימת האינדיקאטורים והמדדים המלאה ראו הנספח הסטטיסטי שבעמß µ תקציר ±±

12 דו ח סיכוי מדד השוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל את האופן שבו מיוצגים הפערים במדד השוויון הובילה הגישה היחסית למדידת שוויוןÆ על פי גישה זו פערים בשוויון יש למדוד על ידי בחינת הנתח מעוגת המשאבים שלו זוכה כל קבוצה באוכלוסייה הכללית ביחס לחלקה בכלל האוכלוסייהÆ כך בודק מדד השוויון את הפער היחסי שבין שיעורה של האוכלוסייה הערבית באוכלוסייה ±πæ לבין חלקה בפועל באינדיקאטורים שבניתוחÆ באופן דומה נבדק הפער היחסי שבין שיעור האוכלוסייה היהודית בכלל האוכלוסייה לבין חלקה בפועל באינדיקאטורים שבניתוחÆ כאשר משווים שני ערכים אלו ניתן ללמוד אם מתקיים פער לטובת אחת האוכלוסיותÆ פער זה עבור כל אינדיקאטור ע ב Àד באופן סטטיסטי בתהליך של ת קנון סטנדרטיזציה המאפשר לנתונים בעלי יחידות מדידה שונות להיות ברי השוואה זה לזהÆ מבחינה מספרית תוחמת פונקציה סטטיסטית את ערכי המדד למספרים הנעים בין ± עד ± כמקובל במדדים שונים בעולםÆ המשמעות המספרית של ערכי המדד היא כדלקמן הערך אפס מייצג את נקודת השוויון המוחלט שבה קיים שוויון מלא בין יהודים לערביםÆ ככל שנוטה ערך המדד לכיוון הערך אחת ± מצביע הדבר על אי שוויון גדל והולך לטובת האוכלוסייה היהודית וככל שנוטה ערך המדד לכיוון הערך מינוס אחת ± מצביע הדבר על אי שוויון גדל והולך לטובת האוכלוסייה הערביתÆ חשוב להדגיש כי ערכי המדד אינם נמדדים ביחידות מדידה של פערים באחוזים אלא ביחידות מתוקננות של הפער בין חלקן היחסי של שתי האוכלוסיותÆ משמעות הדבר היא כי בתחום מסוים ערך מדד שוויון בסך ±±±Æ לדוגמה עשוי לשקף פערים של עשרות אחוזים באינדיקאטורים מסוימים ואחוזים בודדים בלבד באינדיקאטורים אחריםÆ לפיכך בעוד המדד מספק אינפורמציה ברורה לגבי קיומו של פער וכיוונו המשמעות המלאה של ערכי המדד מתקבלת ביחס לערכי מדד אחרים ביחס לתקופות קודמות ועל בסיס פרשנות המתבססת על היכרות עם הנתונים שבהם נעשה שימוש ועם התחומים הנסקריםÆ נתון זה כולל את הפלסטינים תושבי ירושלים המזרחיתÆ הגם שהם אינם אזרחי המדינה אלא תושבים בלבד אינם אוחזים בדרכון הנתונים אודותם נכללו במדד היות שמרבית נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כוללים אותם ולא ניתן להפרידם בחישוב הנתוניםÆ ± תקציר

13 תוצאות חישובי המדדים המצרפיים תרשים מספר ± שלהלן מציג את חמשת המדדים המצרפיים שנתקבלו מניתוח הנתונים בתחומי החינוך הבריאות הרווחה התעסוקה והדיורÆ תרשים ± ערכי המדדים המצרפיים עבור חינוך בריאות רווחה תעסוקה ודיור לשנת µ דו ח סיכוי מדד השוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל מדד הדיור מדד הבריאות מדד החינוך מדד התעסוקה מדד הרווחה כפי שניתן לראות בתרשים ± כל המדדים המצרפיים מצביעים על אי שוויון לטובת האוכלוסייה היהודיתÆ בתחומי הרווחה התעסוקה והחינוך הפערים הגבוהים ביותר ואילו בתחומי הבריאות והדיור ערכי המדדים המצרפיים נמוכים יותרÆ עם זאת חשוב להדגיש כי כל ערכי המדדים המצרפיים מייצגים פערי שוויון מהותייםÆ בהקשר זה ראוי להתייחס לערך המדד המצרפי בתחום הדיור הנמוך באופן יחסיÆ הסיבה לכך נעוצה בחלקה במחסור בנתונים רציפים זמינים כגון גודל שטח הדירה במ ר רמת הפיתוח בסביבת המגורים שימוש קרקע בשנים הרלוונטיות ואחרים אך גם מכיוון שבעטיים של גורמים פנימיים וחיצוניים שונים ניתן למצוא אי שוויון לטובת הערבים בחלק מהאינדיקאטורים אף כי אין הדבר משקף רמת חיים גבוהה יותר בתחום הדיורÆ בשל סיבות אלו כולל הפרק העוסק בדיור בדו ח סקירה מעמיקה יותר של תמונת המצב בתחום הדיור הכוללת גם התיייחסות לשימושי קרקע על מנת להעניק פרשנות מקיפה לממצאי המדדÆ מדד השוויון המשוקלל חישוב מדד השוויון הכולל נעשה באמצעות שקלולם של חמשת המדדים המצרפיים בתחומי החינוך הבריאות הרווחה התעסוקה והדיורÆ משקלו של כל אחד מהמדדים המצרפיים במדד המשוקלל נקבע על פי ההוצאה הלאומית סכום ההוצאות הציבוריות והפרטיות בכל תחום ותחוםÆ זאת משום שהן ההוצאה הציבורית והן ההוצאה הפרטית בתחומים אלה מבטאות את מדיניות ההקצאה בהתאם למגבלות התקציביות ובהתאם לסולם העדיפויות ולפיכך משקפת את המשקל המיוחס לכל תחום בפרקטיקה היומיומית של כלל הציבורÆ לוח ± מציג את אופן החישוב של המדד המשוקלל ואילו האיור שלאחריו מציג באופן גרפי את ערך מדד השוויון לשנת Æ תקציר ±

14 דו ח סיכוי מדד השוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל לוח ± חישוב המדד המשוקלל מדד השוויון אחוז תרומה למדד המשוקלל אחוז הוצß לאומית הוצß לאומית מיליוני ערך המדד המצרפי תחום Æ Æ µ π Æ חינוך ± Æ Æ π Æ בריאות ± Æπ πæ µ Ʊ µ דיור Æ µæ ± π ± Æ תעסוקה πæ µæ± µµ π Æ ± רווחה ± Æ ± Æ ±µ סה כ חלקו המשוקלל Æ Æ ± Æ Æ ±π Ʊ±± Æ µ מדד השוויון מתייחס לנתונים שנאספו בין השנים Æ µ כפי שניתן להתרשם מלוח ± ומאיור המדד מדד השוויון המשוקלל מצביע על פער ברור ובולט לטובת הציבור היהודיÆ הציבור הערבי נמצא במרחק של Æ µ ממיקומו היחסי בהתאם למשקלו באוכלוסייה לו היה שוויון בין יהודים וערביםÆ בשלב זה אין באפשרותנו להשוות נתון זה למצב בעבר היות שזוהי שנת הפרסום הראשונה למדד השוויוןÆ עם זאת בדיקה חוזרת של תחומי המדד אחת לפרק זמן קצוב תאפשר מעקב פעיל אחר שינויים ומגמות בתחומים השונים ובתמונת המצב הכוללתÆ ± תקציר

15 מדד השוויון מה עושים בוø עוד בטרם פרסומו בציבור הוצג המדד בפני גורמים שונים לרבות משרדי הממשלה הרלוונטים לתחומים בהם עוסק המדדÆ על פי תגובות המשרדים ובהתאם למחקר עומק בכל תחום ותחום תגיש בשנה הקרובה עמותת סיכוי תכניות מדיניות לסגירת הפערים למשרדי הממשלה השונים אשר נתמכות על ידי ממצאי מדד השוויוןÆ מדד השוויון מוצג גם כשירות לציבור הרחב לתקשורת ולארגוני החברה האזרחית על מנת לתרום להעלאת המודעות לפערים הקיימים ולחזק את השיח הציבורי בנושאÆ דו ח עמותת סיכוי לשנת שלהלן מוקדש כולו להצגת מדד השוויון על הרציונאל לנחיצותו אופן בנייתו והממצאים השוניםÆ הדוח מחולק לשלושה חלקים החלק ראשון עוסק במהות השוויון ובאופן ספציפי במדד שוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראלÆ החלק השני מורכב מחמישה פרקים המתארים את בניית המדדים המצרפיים ואת הנתונים שבהם נעשה שימוש בתחומי הדיור הבריאות החינוך התעסוקה והרווחה בהתאמהÆ סדר הצגת הפרקים נקבע על פי סדר עולה של ערכי המדדים המצרפיים שנתקבלו מהערכים הנמוכים אל הגבוהיםÆ החלק השלישי החותם את הדו ח מציג את מדד השוויון המשוקללÆ בשלב זה אין הדוח כולל המלצות לתכניות לביטול המצב הקייםÆ תכניות שכאלה יפורטו בנפרד עבור כל תחום כפועל יוצא של פרסום מדד השוויוןÆ דו ח סיכוי מדד השוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל תקציר µ±

16 דו ח סיכוי מדד השוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל ±

17 ±Æ שוויון אÆ מהו שוויוןø חלק ראשון רקע תיאורטי ומתודולוגי פרק אß רקע תיאורטי יעד עיקרי של פעילות המדינה חייב להיות השגת שוויון אמיתי לאזרחי המדינה הערבים דו ח ועדת אור עמß ערך השוויון נגזר מהנחת היסוד שלפיה לבני ולבנות האדם מכנה משותף המזכה אותם ואותן לחיים בכבודÆ הזכות לחיים בכבוד זהה לכל בני ובנות המין האנושי ללא קשר להבדלים בגין עושר מוצא אתני לאום אמונה דתית מגדר נטייה מינית תורשה גנטית בריאות תרבות ועודÆ אולם דווקא מתוך אותה זכות בסיסית כלל אנושית לחיים בכבוד נובע גם ההכרח שבהתייחסות לשוֹנ ת על כל מרכיביהÆ בני אדם נולדים לנסיבות חיים שונות ולרמות שליטה שונות על מהלך חייהםÆ לפיכך יישום זכויות יסוד מחייב התייחסות למכלול המשאבים העומדים לרשות החברה ולאופן הקצאתם בין חבריה Æ Zalta ±ππ עיקרון השוויון מוצא ביטוי בשני היבטים מרכזיים שוויון פורמאלי שמשמעותו יחס שווה לשוויםÆ דהיינו אנשים בעלי תכונות רלוונטיות זהות זוכים ליחס שווה או להקצאה שווה של משאבים כלכליים חברתיים ושוויון מהותי הגוזר יחס שונה לשוניםÆ שוויון מהותי מדגיש את מבחן התוצאה כדי שניתן יהיה להקנות לאנשים על אף מאפייניהם השונים הזדמנויות שוות על החברה לספק להם כלים ואמצעים הנחוצים כדי לפתח ולממש את יכולותיהם לעתים תוך הפעלת העדפה מתקנת המעודדת שוויון כתוצאה סופיתÆ בÆ למה שוויוןø חיוניותו של שוויון כערך אנושי נובעת ממניעים מוסריים ערכיים וממניעים תועלתניים גם יחדÆ בהיבט המוסרי ערכי שוויון נתפס כזכות טבעית של כל פרט בחברהÆ שוויון מהווה תנאי הכרחי לשמירה על ערך כבוד האדם ועל זהותם של הפרטים והקבוצות בחברהÆ זאת ועוד שוויון הכרחי לעצם קיומה של הדמוקרטיה כמערכת ממשלÆ בפסיקה הישראלית מוגדר השוויון כערך יסוד בחברה דמוקרטית וכאחד מעמודי התווך של המשטר הדמוקרטיÆ ככזה מהווה השוויון כאנטי תיזה לשרירות שלטונית דו ח ועדת אור עß Æ HDR µ ªµ בהיבט התועלתני שוויון מודגש בספרות המקצועית כאמצעי חיוני לקידום רמת היכולת והביצוע האנושית בתחומי החיים השונים כגון כלכלה חינוך ובריאותÆ מחקרים רבים הראו כי הפליה דו ח סיכוי מדד השוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל חלק ראשון רקע תיאורטי ומתודולוגי ±

18 דו ח סיכוי מדד השוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל ופערים כלכליים חברתיים עמוקים פוגעים בהישגים בכל התחומים µ Æ HDR השוויון חיוני לגיבושה ולשמירתה של ההסכמה החברתיתÆ לעומת זאת תחושת הקיפוח מכרסמת ביציבות ובלכידות החברתית דו ח ועדת אור עß Æ HDR µ ª גÆ מחויבותה של מדינת ישראל לשוויון בין אזרחיה היהודים והערבים על פי עיקרון השוויון אסור לרשות ציבורית במדינת ישראל להפלות היינו אסור לה לנקוט יחס שונה לשווים בלא שיש לכך הצדקה ענייניתÆ איסור זה חל על כל פעולה של השלטון בין בחלוקת תקציבים בין בהקצאת משאבים אחרים בין במינויים לתפקידים ובין בכל פעולה אחרתÆ הרשות הציבורית נתפשת כנאמן של כלל הציבור דו ח ועדת אור עß Æ µ שסעים אתניים תרבותיים לאומיים נוטים מעצם הווייתם להציב אתגרים בפני ממשלים דמוקרטיים ליברלייםÆ התעלמות מאתגרים אלה עלולה לאיים על לכידותו יציבותו ואף על עצם קיומו של המשטר הדמוקרטי ±ππ Æ Dahl אין ספק כי הדבר נכון עוד יותר במקרה של ישראל המגדירה עצמה כמדינה יהודית דמוקרטיתÆ יש הסבורים כי קיימת סתירה מהותית בין שני מרכיבי ההגדרה יהודית ודמוקרטית Æ כמו כן נשמעת טענה כי שיקולים אתנוצנטריים משמשים לא אחת לפגיעה ברמת השוויון בין אזרחי המדינה ובמידת הדמוקרטי ת שלה סמוחה ª יפתחאל Æ µ למרות המחלוקות האלו ניתן לומר כי בהיות השוויון ערך מכונן בכל משטר דמוקרטי מדינת ישראל מעצם הגדרתה את עצמה כמדינה דמוקרטית מחויבת לשוויון בין כל אזרחיה יהודים וערבים כאחדÆ עיקרון השוויון שואב את כוחו ממסמכים מכוננים וחוקתיים מחוקי הכנסת ומהחלטות בית הדין הגבוה לצדקÆ בשנות קיומה של המדינה התבסס השוויון כעיקרון ערכי רב עוצמה שעל בסיסו מיישמים בתי המשפט פיקוח על מוסדות השלטוןÆ במקרים רבים בוטלו פעולות שלטוניות שנקבע לגביהן כי היו מפלות דו ח ועדת אור Æ עיקרון השוויון מעוגן גם בהכרזות ובאמנות בינלאומיות רבות שעליהן חתומה מדינת ישראל למשל ההצהרה הבינלאומית לזכויות האדםª אמנת האו ם לזכויות אזרחיות ופוליטיותª אמנת האו ם בנוגע לזכויות כלכליות חברתיות ותרבותיותª אמנת האו ם בנוגע למיגור ההפליה על רקע גזעיª והאמנה של ארגון העבודה הבינלאומיÆ למשל במבוא לאמנה הבין לאומית בדבר ביעורן של כל צורות האפליה הגזעית עליה חתומה מדינת ישראל נכתב המדינות בעלות האמנה הזאת בשימן אל לב כי מגילת האומות המאוחדות מבוססת על עקרונות הכבוד והשוויון הטבועים בכל בני אנוש וכי כל המדינות החברות התחייבו לנקוט בפעולה משותפת ונפרדת בשיתוף פעולה עם הארגון לשם השגת אחת ממטרות האומות המאוחדותÆ ± חלק ראשון רקע תיאורטי ומתודולוגי

19 שהיא לפתח ולעודד את כיבודן ושמירתן האוניברסאליים של זכויות האדם וחירויות היסוד בשביל כל באי עולם ללא הבחנה בין גזע לגזע בין מין למין בין לשון ללשון או בית דת לדת בשימן אל לב כי ההצהרה האוניברסאלית בדבר זכויות האדם מצהירה כי כל בני אנוש נולדו בני חורין ושווים בכבוד ובזכויות וכי כל אדם זכאי לכל הזכויות והחירויות המפורטים בה ללא הבחנה מכל סוג שהוא במיוחד באשר לגזע צבע או מוצא לאומי בשימן אל לב כי כל בני אנוש הנם שווים בפני החוק וזכאים להגנה שווה של החוק נגד כל אפליה ונגד כל הסתה לאפליהÆ Æ בעיית אי השוויון בין יהודים וערבים בישראל אזרחי המדינה הערבים חיים במציאות שבה הם מופלים לרעה כערביםÆ חוסר השוויון תועד במספר רב של סקרים ומחקרים מקצועיים הוא אושר בפסקי דין ובהחלטות הממשלה וכן מצא את ביטויו בדו חות מבקר המדינה ובמסמכים רשמיים אחרים דו ח ועדת אור עמß Æ יש הטוענים כי מצבם של האזרחים הערבים שפר מאוד יחסית למצבם בעבר או ביחס למצבם של הערבים בארצות שכנותÆ אנו דוחים טיעון זה שכן את המשאבים שמקצה המדינה יש לחלק באופן שוויוני בין כל האזרחים ללא קשר לרמת המחייה בארצות ערביות שכנותª ואת הפערים בין האזרחים היהודים והערבים יש לסגור מתוקף זכות ולא כמעשה של חסד ראה דו ח ועדת אור עß Æ πµ למרות יוזמות ציבוריות שונות שהביאו לצמצום הפערים בתחומים מסוימים במיוחד בשנים ±ππ ±ππ הרי שהפערים בין האוכלוסיות עדיין גדוליםÆ ההפליה בין יהודים לערבים מתבטאת ברמת ההכנסה ההשכלה בנגישות השירותים המוניציפאליים בייצוגיות במגזר הציבורי והעסקי ובהיעדר ייצוג הולם במוסדות הנבחרים ובמוקדי הכוח במדינה סמוחה Æ בסקירת אי השוויון בין יהודים וערבים בישראל נתמקד בשלושה היבטים עיקריים של האזרחות שוויון בפני החוק שוויון בזירה הפוליטית ושוויון חברתי כלכליÆ חוקרים רבים מדגישים את יחסי הגומלין בין שלושת היבטים אלו ±ππ ªDahl בן דוד ª שי דהן דביר ומירוניזßב ª Æ HDR µ מערכת זיקות הדדיות זו יוצרת סדרה של מעגלי קסמים שרק מדיניות ציבורית מקדמת שוויון עשויה לפורצם אי שוויון בפני החוק יגביר את אי השוויון הכלכלי חברתי והפוליטי ולרמת השוויון במישור החברתי כלכלי השפעות ישירות ועקיפות על רמת השוויון במערכת הפוליטית וכך הלאהÆ דו ח סיכוי מדד השוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל חלק ראשון רקע תיאורטי ומתודולוגי π±

20 דו ח סיכוי מדד השוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל אÆ הפליה בפני החוק שוויון בפני החוק כולל שני היבטים שוויון בלשון החוק ושוויון באכיפת החוק גביזון Æ ±πππ הערבים בישראל מופלים בשתי הקטגוריות כפי שיובהר להלןª הפליה מתוקף החוק חקיקה מפלה עשויה לבוא לידי ביטוי באופן גלוי או סמויÆ הפליה גלויה מצהירה על מתן יתרון ברור וחד משמעי לאינטרסים של קבוצה אחת על פני קבוצה אחרתÆ הפליה כזאת קיימת בחוק השבות בחוק המוסדות הלאומיים היהודיים וכן בסעיפי המטרות בחוק החינוך הממלכתי ובחוק רשות השידורÆ בנוסף קיימים חוקים או תקנות המנוסחים באופן שוויוני אך למעשה טומנים בחובם הפליה שאותה ניתן לזהות במבחן התוצאהÆ אחת הדוגמאות הבולטות להפליה סמויה זו היא התניית הטבות שונות בשירות צבאיÆ ההשתתפות בשירות הצבאי משמשת מכשיר להפליה בין יהודים וערבים בתחומים חיוניים כגון חינוך השכלה גבוהה דיור ותעסוקהÆ לדוגמה מפעל הפיס מעניק מלגות לסטודנטים ששירתו בצה ל ניתנות הטבות למשרתי צה ל בהלוואות לרכישת דירה כמו כן ניתן ניקוד גבוה יותר למשרתי צה ל בקבלה למעונות האוניברסיטהÆ דוגמה נוספת להפליה סמויה היא הכרזה על אזורי עדיפות לאומית הזכאים לשורה של הטבות והנחות משמעותיות תוך הדרת היישובים הערביים מקטגוריה זו גביזון ואבו ריא Æ ±πππ הפליה באכיפת החוק אזרחים ערבים המואשמים בעברות ביטחוניות נשפטים בבתי דין צבאייםÆ אזרחים יהודים המואשמים באותו סוג של עבירות נשפטים בבתי משפט אזרחייםÆ בנוסף מחקרים מצביעים על כך שיש הבדלים בולטים במדיניות הענישה בין יהודים וערבים בכל סוגי העבירות גביזון ואבו ריא Æ ±πππ בÆ אי שוויון בזירה הפוליטית שאלת השוויון בזירה הפוליטית מתייחסת לשני ממדים עיקריים זכות הצבעה ושוויון בעוצמה הפוליטיתÆ זכות ההצבעה השווה לכל אדם זכות הצבעה והצבעתו של כל אדם הינה בעלת ערך שווה בסוגיה זו מתקיים שוויון בין יהודים וערביםÆ Æ HDR, ;2005 Dahl, 1998 העוצמה הפוליטית על הממשל לעודד ככל הניתן את יכולת ההשתתפות האפקטיבית של פרטים וקבוצות בתהליכי קבלת ההחלטותÆ לשם כך עליו להבטיח נגישות למידע ואפשרות להכריע בשאלות העומדות על סדר היום הפוליטי או לחולל שינויים בסדר היום גופו HDR, 2005; Dahl, 1998 Æ ייצוג הולם במוסדות הממשל עשוי לקדם הן נגישות למידע והן הזדמנויות להשפיע בצומתי הכרעה שוניםÆ שיעור הערבים בקרב עובדי שירות המדינה והחברות הממשלתיות אינו הולם את חלקם באוכלוסייה וייצוגם נמוך אף יותר בדרגים הבכיריםÆ כמו כן שיעור הדירקטורים הערבים בחברות הממשלתיות נמוך ביותר חיידר Æ µ חלק ראשון רקע תיאורטי ומתודולוגי

21 גÆ אי שוויון חברתי כלכלי שוויון חברתי כלכלי שם את הדגש על הניסיון לצמצם את אי השוויון החומרי הקיים בחברהÆ המחלוקות בסוגיית השוויון החברתי כלכלי נסובות בעיקר סביב מידת התערבותם ואופן התערבותם של מוסדות השלטון במשק ובחברה במטרה להביא לצמצום פערים באמצעות צעדים פוליטיים שונים כגון חלוקה מחדש של הכנסות ורכוש רפורמה במס הנהגת מערכת חינוך שוויונית בטחון חברתי ועודÆ נסקור להלן מספר גילויים של אי שוויון בתחום החברתי כלכליÆ ±Æ אי שוויון בתעסוקה בהכנסה ובתחולת העוני נתוני התעסוקה בישראל מצביעים על פער בולט ומשמעותי בין יהודים לערביםÆ שיעור השתתפותם של הערבים בעיקר של הערביות בכוח העבודה נמוך יותר רמת האבטלה גבוהה יותר המועסקים הערבים נוטים יותר לתפקידים ירודים הן מבחינת הרמה המקצועית והן מבחינת השכר בן דוד אחיטוב לוין אפשטיין ושטייר Æ פערים בהכנסה ובגודל המשפחה וקיצוץ מתמשך בקצבאות השונות יוצרים תהליך מתמשך של התרחבות הפערים בין יהודים וערבים בתחולת העוניÆ נתוני הביטוח הלאומי מצביעים על פער בין שיעורי הנחלצים מהעוני עקב תשלומי העברה ומסים בשני המגזרים אחדות כהן ואנדבלד Æ Æ פערים בשירותי הרווחה בקהילה שירותי הרווחה ניתנים באמצעות מחלקות הרווחה ברשויות המקומיותÆ הפליה בהקצאה הממשלתית לרשויות המקומיות ויכולתן הנמוכה של הרשויות הערביות לגבות מסים מקומיים ולייצר הכנסות בדרכים אחרות גורמות למחסור בכוח אדם מקצועי ובמשאבים כספיים העומדים לרשות מחלקות הרווחהÆ Æ הפליה בהקצאה לחינוך ופערים ברמת ההשכלה פערים במערך התשומות בחינוך מערכת החינוך באוכלוסייה הערבית סובלת מהפליה בכל התשומות המוענקות להÆ בתי ספר ערביים מופלים לרעה בהקצאת שעות לימוד בכל שלב משלבי החינוךÆ קיים פער באיכות כוח האדם בהוראה ובאיכות השירותים התומכים כגון מערכת שיעורי הטיפוח חינוך מיוחד ייעוץ חינוכי ופסיכולוגיÆ כמו כן קיימים פערים באיכות סביבת הלמידה כיתות לימוד תקניות מתקני ספורט מעבדות מחשבים וספריותÆ המשאבים המושקעים בחינוך הערבי הם דלים והמדיניות שמעצבת את התכנים נקבעת כמעט ללא שיתוף האזרחים הערביםÆ הדבר מתבטא בתפוקות הנמוכות של המערכת מבחינת הישגים ובחוסר שביעות רצון מצד הציבור הערבי כלפי מערכת זו אבו עסבה Æ דו ח סיכוי מדד השוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל חלק ראשון רקע תיאורטי ומתודולוגי ±

22 דו ח סיכוי מדד השוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל משרד החינוך מעניק סיוע מיוחד לתלמידים ביישובים חלשים מבחינה כלכלית באמצעות סיווגם כיישובי ßעדיפות לאומיתÆß היישובים הערביים אינם נכללים בקטגוריה זו אף שחלקם הגדול עונה על הקריטריונים לכך אבו עסבה Æ בפסיקת בג ץ Ø ±±± בפברואר נקבע כי החלטת הממשלה בעניין קביעת אזורי העדיפות הלאומית אינה מתיישבת עם עיקרון השוויון שכן תוצאותיה מביאות להפליה פסולה של בני המגזר הערבי במימוש זכותם לחינוך ובכך גוררת את אי חוקיותהÆ שיעורי הנשירה קיים פער בשיעורי הנשירה ממערכת החינוך מגני הילדים עד החטיבה העליונה כולל מסגרות החינוך המיוחד מערכת שיעורי הטיפוח חוגי ההעשרה והחינוך המקצועיÆ הישגים בחינוך פערים בתחום זה נמצאו אף הם בכל תחום אפשרי לרבות פערים במבחנים בינלאומיים במבחנים ארציים בשיעור הניגשים לבגרות ובשיעורי ההצלחה בבחינות הבגרותÆ כמו כן קיים פער נרחב בשיעור בעלי תעודת בגרות העומדת בדרישות הסף של האוניברסיטאות בשיעור הפונים לרכישת השכלה גבוה בשיעור המתקבלים ללימודים ובשיעור המסיימים תארים אקדמייםÆ Æ בריאות ערבים חשופים יותר מיהודים לבעיות בריאות ולגורמי סיכון כגון עישון עודף משקל מחלות לב ואירועים מוחייםÆ אף שערבים לוקים בסרטן בשיעורים פחותים מאלה המאפיינים את האוכלוסייה היהודית שיעורי התמותה בקרב הלוקים בסרטן גבוהים יותר אצל ערביםÆ תוחלת חייהם של הערבים נמוכה יותר ושיעור תמותת תינוקות והתמותה בכלל גבוה יותר טרביה Æ µ מחקרים מצביעים על משקלם הרב של פערים חברתיים כלכליים בעיקר רמת ההשכלה וברמת ההכנסה כגורם לפער ברמת הבריאות בין יהודים לערביםÆ יש המצביעים על סיבות אפשריות אחרות כתרבות ומודעות אך כאשר מנכים את השפעת רמת החיים על התמותה לא נמצא הבדל מובהק בין היישובים היהודיים והיישובים הערביים צßרניחובסקי אלקנה אנסון ושמש ª טרביה Æ µ Ƶ הפליה ואי שוויון במשאבי הקרקע בתכנון ובפיתוח בטיפול במגזר הערבי נודעת חשיבות רבה לנושא הקרקעÆÆÆÆ קשה להתעלם מן הממד הרגשי העז הנלווה לסוגיה זוÆ ברם המטענים וההקשרים הלאומיים אינם גורעים מחובת המדינה לנהוג באזרחיה הערבים על פי עקרונות ראויים של צדק חלוקתיÆÆÆÆ המדינה חייבת להקצות לו למגזר הערבי קרקע על פי דפוסים ועקרונות שוויוניים כמו למגזרים אחרים דו ח ועדת אור עמß Æ חלק ראשון רקע תיאורטי ומתודולוגי

23 הפקעות קרקע מסיביות בעבר אי הקמת יישובים ערביים חדשים מלבד יישובים ערבים בדואים בנגב והגבלת התרחבותם של יישובים קיימים יצרו תחושה של עוול היסטורי מתמשךÆ אף שבאזורים עירוניים אין מגבלות חוקיות על זכותם של ערבים לרכישה של קרקע ולחכירתה להוציא אדמות קק ל ערבים המבקשים לעבור לערים יהודיות נתקלים בגילויי התנגדות מצד תושבים יהודים חßמאיסי ª יפתחאל Æ בנוסף יישובים ערביים מעולם לא היוו יעד לפיתוחÆ להפך הם נתפסו כיישובים שיש להגביל את התרחבותם ולצמצם את מספרם ופריסתםÆ לפיכך גידול ניכר של האוכלוסייה ביישובים הערביים הביא לתהליך בלתי מוסדר של התעיירות על פני קרקע הולכת ומצטמצמתÆ רק במהלך שנות התשעים החל תהליך תכנוני מסדיר ביישובים הערביים אך עד עתה הוא כשל במתן פתרונות תכנוניים הולמים לצורכי הפיתוח המקומיים הגדלים במהירותÆ דו ח סיכוי מדד השוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל חלק ראשון רקע תיאורטי ומתודולוגי

24 דו ח סיכוי מדד השוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל פרק בß מדד השוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל למה מדדø ±Æ במהלך שני העשורים האחרונים הולך ונפוץ השימוש במדדים ככלים לניטור התקדמות וככלי מעקב אחר מדיניותÆ ארגון האומות המאוחדות יזם את מדדי הפיתוח האנושי Human האומדים את הפערים ברמת הפיתוח האנושי בין המדינות ובתוכןÆ Development Index בארצות הברית יזמה הליגה האורבנית הלאומית League National Urban מדד שוויון בין שחורים ללבניםÆ באירופה החלו יוזמות לבניית מדד שוויון מגדרי במטרה לסגור בהדרגה את הפערים בין נשים וגברים בכל התחומיםÆ מדד ההכלה האירופי Inclusion European Index נועד לעקוב אחר מדיניות ההגירה במדינות אירופה השונות בעידן של התרחבות תופעת מהגרי העבודהÆ בישראל מספר מדדים העוקבים אחר תופעות חברתיות ופוליטיות ביניהם מדד השלום מטעם מרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום מדד החוסן הלאומי מטעם המרכז לחקר הביטחון הלאומי אוניברסיטת חיפה מדד הדמוקרטיה מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה ומדד החוסן החברתי המועצה לביטחון חברתי Æ ארבעת המדדים הנ ל מושתתים על סקרי עמדות המאפשרים מעקב אחר מגמות שינוי כלליות בחברה הישראליתÆ גם אם יש בהם התייחסות נקודתית לסוגיית השסע היהודי ערבי הרי שמטרתם לתת תמונה כללית לגבי החברה הישראליתÆ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדרגת תקופתית את הרשויות המקומיות בישראל על פי מדד חברתי כלכליÆ מדד זה נודע ככלי המסייע בעיצובה של מדיניות הקצאת המשאבים המועברים מהשלטון המרכזי לרשויות המקומיות וכמו כן משמש הוא ככלי להגדרת צרכים וכאמצעי לחשיפת פערים בין רשויות מקומיותÆ השימוש העיקרי במדד נעשה על ידי משרד הפנים זאת לצורך קביעת תקציבים רגילים תקציבי פיתוח ותכנון פיזיÆ משרדים נוספים העוסקים בתחומים חברתיים כלכליים משרד התעשייה המסחר והתעסוקה משרד החינוך ומשרד הבינוי והשיכון מסתייעים אף הם במדדÆ בשנת הושק מדד יחסי יהודים ערבים בישראל על ידי פרופß סמי סמוחה מאוניברסיטת חיפהÆ מטרות המדד הן לעקוב אחר עמדות של ערבים ויהודים לגבי אופן היחסים ביניהם כיצד הם תופסים את מעמדם במדינה ואת יחסם עם בני העם האחרÆ כמו כן עוקב המדד אחר מגמות שינוי ארוכות טווח בעמדות ובתפיסות ההדדיות של יהודים וערבים סמוחה Æ מדד יחסי יהודים ערבים מתבסס אף הוא על סקרי עמדות ודעת קהל וחשיבותו היא במתן תמונת מצב לגבי היבטים סובייקטיביים של יחסי יהודים ערבים בישראלÆ חלק ראשון רקע תיאורטי ומתודולוגי

25 המדד הנוכחי מדד השוויון בין יהודים וערבים אינו בודק עמדות תחושות תודעה והלכי רוח אלא מתמקד בעניינים החומריים אשר אותם ניתן למדוד באופן כמותיÆ במציאות מתקיימים יחסי גומלין מורכבים בין גורמים אובייקטיביים לגורמים סובייקטיביים אך מטעמים פרקטיים אנו נאלצים ליצור הפרדה מלאכותית בין הקטגוריותÆ Æ מטרות המדד ההפליה בין יהודים לערבים טבועה עמוק במבנה החברה ובמוסדותיה וכדי למגרה דרושה התגייסות כוללת של החברה על כל דרגיה ומוסדותיהÆ מכאן נגזרים שני קהלי יעד עיקריים למדד מוסדות הממשל מחד והציבור הרחב מאידךÆ לצד מעקב והפעלת לחץ על מוסדות הממשל נחוץ תהליך של העמקת המודעות הציבורית לגבי תוצאותיהם ההרסניות של ההפליה ואי השוויון והעצמתם של מי שסובלים מן ההפליה כדי שיוכלו להתגונן מפניה ביתר יעילותÆ מדד השוויון נועד אפוא לשרת ארבע מטרות עיקריות לשמש ככלי מעקב אחר מדיניות הממשלה ותוצאותיהÆ לקבוע יעדים לסגירת הפערים בטווח הקצר ובטווח הארוךÆ לנטר את מצב הפערים בין יהודים וערבים בפרק זמן נתון ולאורך ציר הזמןÆ להשפיע על דעת הקהל באמצעות העלאת המודעות וקידום התמיכה והמחויבות לשוויוןÆ דו ח סיכוי מדד השוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל Æ תכונות ומאפיינים של המדד קיימות שתי גישות עיקריות למדידת אי שוויון הגישה האבסולוטית והגישה היחסיתÆ על פי הגישה האבסולוטית מוגדר צורך או יעד כלשהם והמדד קובע עד כמה קרובות קבוצות האוכלוסיות הנחקרות מהשגתםÆ על פי הגישה היחסית מושווית אוכלוסייה אß לאוכלוסייה בß כאשר אחת מקבוצות האוכלוסייה בדרך כלל החזקה יותר משמשת כקבוצת ייחוסÆ אנו סבורים כי הגישה היחסית היא המתאימה למדידת מצב השוויון בין יהודים לערבים אזרחי מדינת ישראל שכן היא מתמקדת במחויבותה של המדינה להקצות את משאביה באופן שוויוני לכל אזרחיה ללא הבדל דת גזע לאום ומיןÆ גישה זו שוללת את השוואת מצבם של ערביי ישראל ביחס לערבים תושבי ארצות אחרותÆ לפיכך במדד השוויון שלהלן משמשת האוכלוסייה היהודית כקבוצת הייחוס והמדד בודק את חלקה של כל אחת מהקבוצות בעוגת המשאביםÆ בעת גיבוש מרכיבי המדד עמדו לנגד עינינו הצרכים והשיקולים הבאים נתונים ואינדיקאטורים שיש לגביהם הסכמה רחבהÆ ±Æ תנודות ותמורות לאורך ציר הזמןÆ זיהוי מגמות וØאו Æ על המדד לבטא את מידת אי השוויון היחסי בקרב האוכלוסייה הנחקרת באופן רב ממדיÆ Æ חלק ראשון רקע תיאורטי ומתודולוגי µ

26 דו ח סיכוי מדד השוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל תכונות סטטיסטיות מקובלות במדדים מאותו סוגÆ Æ Æµ מתאם חיוביØשלילי גבוה עם משתנים המרכיבים אותו וØאו עם משתנים נוספים המודדים אותם תחומיםÆ מתאפיין ביכולת ניבוי השינויים במצב השוויוןØאי השוויוןÆ Æ Æ מבנה המדד ותהליך פיתוחו אÆ תחומים נבחרים באמצעות המדד אנו שואפים להציג תמונה רחבה ככל האפשר של מצב השוויוןØאי השוויון בין יהודים לבין ערבים אזרחי מדינת ישראל בשלוש הספ רות העיקריות של האזרחות שוויון בפני החוק שוויון בזירה הפוליטית ושוויון חברתי כלכליÆ זאת כמובן במגבלות מצאי הנתונים העומד לרשותנוÆ בשנה זו יתמקד המדד בפן החברתי כלכלי בלבד ויהווה כלי השוואתי בין יהודים וערבים בתחומים הבאים חינוך רווחה בריאות תעסוקה דיור ושימושי קרקעÆ בÆ אוכלוסיית המדד מרבית נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה להלן הלמ ס מופיעים בשלוש קטגוריות של קבוצות אוכלוסייה ±Æ ערבים אזרחי מדינת ישראל ותושבי מזרח ירושליםÆ Æ יהודים אזרחי מדינת ישראלÆ Æ אחריםÆ בשל מגבלות אלו של מצאי הנתונים שעומד לרשותנו מתייחס מדד השוויון לשתי קבוצות אוכלוסייה ערבים ויהודיםÆ הקטגוריה הראשונה מכילה את הערבים אזרחי ישראל מוסלמים נוצרים בדואים ודרוזים כולל תושבי מזרח ירושלים ואילו האחרונה מורכבת מיהודים ובני דתות אחרות שאינם ערבים נוצרים לא ערבים עולים ללא סיווג דת במשרד הפנים לבנונים שהתאזרחו בישראל בודהיסטים הינדואיסטיים ושומרונים Æ גÆ אינדיקאטורים ומשתנים טיבם ואופן בחירתם על מנת לבחור אינדיקאטורים שיש לגביהם הסכמה רחבה ככל האפשר כמשקפים את ממדי הפער ומעריכים את ביצוע המדיניות פנתה עמותת סיכוי לשני מומחים בכל תחום מחמשת תחומי המדד חינוך תעסוקה בריאות דיור ורווחה Æ המומחים התבקשו כדלקמן ±Æ לתאר את המצב הקיים הבעיות החסמים והמגמות הכלליות בארץ בכל תחום ותחום תוך התייחסות ספציפית למצב האזרחים הערבים לעומת האזרחים היהודיםÆ להגדיר את החסמים העיקריים אשר מונעים שיוויוןÆ Æ Æ לציין אינדיקאטורים שבאמצעותם ניתן לשקף פערים בין יהודים וערבים ולעקוב אחר פעולות רשויות הממשל בתחוםÆ חלק ראשון רקע תיאורטי ומתודולוגי

27 כשהצעות המומחים מונחות לפניו בדק צוות המדד את זמינותם ורציפותם של הנתונים לגבי האינדיקאטורים המוצעים בכל תחום ובהתאם לכך נבחרו אלו שנמצאו כרלוונטיים ביותר לשקף את אי השוויון בין יהודים לערבים בהווה ועל פני ציר הזמן Æ האינדיקאטורים והמשתנים שנבחרו מתארים בעיקר תפוקות בכל אחד מהתחומים הנבחרים ובחלק מן המקרים גם תשומות של המערכת אשר צירופם נותן תמונה רחבה ככל האפשר של מרכיבי עוגת המשאבים ואופן חלוקתם בין יהודים וערביםÆ דÆ מקורות הנתונים המדד מתבסס על נתוני מדף רשמיים של משרדי הממשלה המוסד לביטוח לאומי והלשכה המרכזית לסטטיסטיקהÆ הÆ מדגם יישובים לא כל הנתונים העומדים לרשותנו מובאים באופן מצרפי וחלקם מתפרסמים על פי יישובÆ במקרים אלה נעשה שימוש במדגם יישובים הכולל אחד עשר זוגות של יישובים אחד יהודי ואחד ערבי בעלי גודל אוכלוסייה דומה השייכים לאותו מחוז גיאוגרפי ראו לוח Æ מחוז מחוז הצפון מחוז חיפה מחוז מרכז ומחוז תל אביב מחוז ירושלים מחוז הדרום לוח טבלת היישובים אשר שימשו כמדגם עבור חלק מחישובי המדד יישובים יהודיים גודל אוכלוסייה µ אלפים שם היישוב πæ נהרייה Æ מגדל העמק Æ חצור הגלילית πæ קריית מוצקין ± Æ בנימינה גבעת עדה ראש העין קריית אונו יהוד נווה אפרים קריית יערים דימונה ירוחם יישובים ערביים גודל אוכלוסייה µ אלפים שם היישוב Æ נצרת Æ סחßנין Æ ± עין מאהל ±Æ± אום אל פחם גßסר א זרקא דו ח סיכוי מדד השוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל ±±Æ± Æπ טייבה Æ µæ µæ Ʊ Ƶ Æ טירה קלנסווה אבו גוש רהט כסיפה Æ ± Æπ µæ Æπ πæπ הרשימה המלאה של האינדיקאטורים והמדדים מופיעה בנספח הסטטיסטי שבעמß Æ µ חלק ראשון רקע תיאורטי ומתודולוגי

28 דו ח סיכוי מדד השוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל Ƶ המדדים המצרפיים π חינוך בריאות תעסוקה דיור ורווחה על מנת להעריך באופן כמותי את מידת השוויוןØאי השוויון בין יהודים וערבים בכל אחד מהתחומים הנבחרים תוך שילוב הולם של האינדיקאטורים והמשתנים יש צורך במדד מצרפי אגרגטיבי Æ המדד המצרפי נותן משקל מתאים לכל משתנה ולכל קבוצת אוכלוסייה ולוקח בחשבון את מידת השונות בין שתי קבוצות האוכלוסייה ביחס לכל אינדיקאטור וØאו משתנהÆ תיקנון של המשתנים סטנדרטיזציה היות וערכי המשתנים כוללים יחידות מדידה שונות שקלים נפשות שנים קמ ר וכוß יש צורך לבצע תיקנון שלהםÆ לפיכך הפכנו את ערכי המשתנים לאחוזים ביחס לממוצע המשוקלל בין שתי האוכלוסיותÆ האוכלוסייה הערבית מהווה ±πæ מאוכלוסיית ישראל וכדי שיתקיים שוויון בינה לבין האוכלוסייה היהודית צריכים לעמוד לרשותה ±πæ אחוזים מעוגת המשאביםÆ במידה שעומדים לרשותה פחות מכך הרי שהאוכלוסייה הערבית מופלית לרעה ולהפךÆ לאחר מכן בוצע תקנון נוסף הפעם ליחידות של סטיית תקן ובכך באה לידי ביטוי השונות בין שתי קבוצות האוכלוסייה לגבי כל משתנה ומשתנהÆ ערכי המדד ערכי המדד נעים בין ± עד ± כאשר הערך מבטא שוויון מוחלט בין יהודים לערביםÆ ככל שערך המדד נוטה יותר לכיוון הערך ± כך מצביע המדד על אי שוויון גדול יותר לטובת היהודיםÆ לעומת זאת ככל שערך המדד נוטה יותר לכיוון הערך ± כך מצביע המדד על אי שוויון גדול יותר לטובת הערביםÆ Æ המדד המשוקלל המדד המשוקלל מחמשת המדדים המצרפיים מבטא את המרחק של שתי קבוצות האוכלוסייה מנקודת השוויוןÆ כל אחד מהמדדים המצרפיים ישוקלל בהתאם למשקלו היחסי של כל אחד מחמשת התחומים בהוצאה הלאומיתÆ ההוצאה הלאומית כוללת את סך כל השקעותיהם של הגורמים הציבוריים ממשלה שלטון מקומי מלכ רים בהתאם למדיניותם וסולם העדיפות שלהם ואת סך כול ההוצאה הפרטית משקי בית ופרטים בתחומים השונים בהתאם ליכולתם והעדפותיהםÆ יוצא אפוא שההוצאה הלאומית מבטאת את התמורה הסופית בין ההקצאה הציבורית והפרטית לבין המשאבים בפועל דהיינו מבחן התוצאה בכל התחומים ביחדÆ על כן שקלול המדדים המצרפיים בכל תחום בהתאם למשקלו של כל אחד מהתחומים בהוצאה הלאומית מבטא את המשקל של כל אחד מהתחומים השונים בהתאם למדיניות והעדפות המימון הציבורי והעדפות ויכולת המימון הפרטיÆ Æ µ לאופן חישוב המדדים המצרפיים והמדד המשוקלל הסופי ראו הנספח הסטטיסטי שבעמß π חלק ראשון רקע תיאורטי ומתודולוגי

29 חלק שני המדדים המצרפיים בתחומים השונים פרק אß דיור ושימושי קרקע דיור הזכות לרמה נאותה של מגורים היא זכות טבעית המעוגנת באמנות בינלאומיות רבותÆ זמינות המגורים מחירם ואיכותם מהווים אינדיקציה לרווחת הקהילהÆ במקביל להיותם מצרך בסיסי למשקי בית ופרטים מגורים מהווים מניע לפיתוח צמיחה ויעד ההשקעה הגדול ביותר של פרטים ומשקי ביתÆ ±Æ ערך מדד הדיור ערך מדד הדיור עומד על ±Æ ומבטא אי שוויון בין יהודים לערביםÆ תוצאת מדד הדיור היא הנמוכה ביותר כלומר מבטאת את הפער הקטן ביותר בין יהודים לערבים מבין התחומים שנבדקוÆ מדד הדיור דו ח סיכוי מדד השוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל מדד הבריאות מדד החינוך מדד התעסוקה מדד הרווחה Æ אינדיקאטורים ומשתנים כדי לבדוק את רמת השוויוןØאי השוויון בתחום הדיור נבדקו באופן השוואתי שלושה אינדיקאטורים זמינות הדיור למשקי הבית רווחת הדיור ואיכות הדיורÆ יש לציין כי קיימים גורמים נוספים המשפיעים על איכות הדיור ורמתו אך לא היו בהישג ידינו נתונים רציפים על אודותםÆ מדובר בנתונים כגון גודל שטח הדירה במ ר איכות וסטנדרט הבנייה רמת הפיתוח בסביבת המגורים ועודÆ במידה שנצליח בעתיד לאסוף נתונים רציפים בתחומים הנ ל נוכל לתת תמונה רחבה יותר על אודות אי השוויון בתחום הדיורÆ חלק שני המדדים המצרפיים π

30 דו ח סיכוי מדד השוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל לוח טבלת אינדיקאטורים ומשתנים לניטור השוויון בתחום הדיור אינדיקאטור זמינות הדיור רווחת הדיור איכות הדיור Æ תיאור המשתנים בעלות על דירה ±Æ שיעור בעלות על דירה Æ מספר חדרים בדירה Æ ממוצע נפשות לחדר משתנה Æ הוצאה חודשית ממוצעת על דיור Ƶ הוצאה חודשית ממוצעת על תשלומי ארנונה דירה נחשבת כנכס הגדול והחשוב ביותר שבבעלות הפרט או משק הביתÆ שיעור בעלי הדירות בקרב האוכלוסייה הערבית הוא גבוה במיוחד ועומד על π Æ לעומת בקרב היהודים ראו תרשים Æ על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שיעור בעלי הדירות בעשירון התחתון עומד על Æ לעומת Æ בעשירון העליוןÆ בקרב ערבים שיעור הבעלות על דירה לא הושפע באופן משמעותי מרמת ההכנסה הנמוכה שמאפיינת אוכלוסייה זו שיעור הבעלות על דירה בקרב האזרחים הערבים גבוה יותר אף משיעור הבעלות על דירה בעשירון העליון בין היתר בשל בעלות פרטית על הקרקע ושיטת הבנייה העצמית הרווחת בישובים הערבייםÆ בנייה עצמית על קרקע פרטית מוזילה משמעותית את עלויות הבנייה ומאפשרת לבעלי הכנסה נמוכה ולא קבועה להתקדם בתהליך הבנייה בהתאם למצאי כסף מזדמןÆ ככל שתתרחב הבנייה הקבלנית ביישובים ערבים בניגוד לבנייה העצמית וככל שמלאי הקרקעות הפרטיות הזמינות לפיתוח ילך ויצטמצם כך תלך ותעלה השפעתה של רמת ההכנסה על הסיכויים לרכוש יחידת דיורÆ חלק שני המדדים המצרפיים

31 תרשים אחוז הגרים בדירה בבעלות לפי קבוצת אוכלוסייה מקור הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שנתון סטטיסטי לישראל דו ח סיכוי מדד השוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל ± גודל הדירה מספר חדרים מספר החדרים הממוצע בדירת מגורים ביישובים ערבים כמעט זהה למספר החדרים הממוצע ביישובים יהודים Æ ו Æπ בהתאמה כפי שמופיע בתרשים Æ תרשים מספר חדרים ממוצע בדירת מגורים לפי קבוצת אוכלוסייה מקור הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שנתון סטטיסטי לישראל ± במניין החדרים נכללו כל החדרים המשמשים למגורי משק הביתÆ לא נכללו במניין החדרים מטבח חדר אמבטיה בית שימוש מרפסות חדרים המשמשים לצרכי עסקים או לעבודה בלבד ולחדרים המושכרים לדייריםÆ חלק שני המדדים המצרפיים ±

32 דו ח סיכוי מדד השוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל צפיפות הדיור את צפיפות הדיור ניתן למדוד הן במונחי שטח דהיינו מ ר לנפש והן באמצעות ממוצע מספר הנפשות לחדרÆ בשלב זה בשל זמינות הנתונים העומדים לרשותנו השתמשנו בדרך המדידה האחרונהÆ הנתונים מראים כי צפיפות הדיור בקרב ערבים גבוהה יותר ועומדת על ממוצע של Ʊ נפשות לחדר לעומת Æπ נפשות בקרב יהודים ראו תרשים Æ תרשים ממוצע נפשות לחדר לפי קבוצת אוכלוסייה מקור הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שנתון סטטיסטי לישראל הוצאות על דיור ההוצאה לשירותי דיור חושבה על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה באמצעות זקיפת שכר דירה אלטרנטיבי בדירות שוות גודל ביישוב או באזור מסוימיםÆ משתנה זה מהווה אינדיקציה לאיכות הדיור ולרמת התחזוקה שלוÆ ככל שההוצאה הממוצעת על דיור גבוהה יותר כך הסיכוי שאיכות הדיור ושרמת התחזוקה שלו גבוהים יותרÆ ההוצאה הממוצעת לחודש על שירותי דיור בקרב הערבים נמוכה יחסית ומהווה כ מסך ההוצאה על שירותי דיור בקרב יהודים ראו תרשים Æ µ חלק שני המדדים המצרפיים

33 דו ח סיכוי מדד השוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל תרשים µ הוצאה חודשית ממוצעת של משקי הבית על דיור לפי קבוצת אוכלוסייה מקור הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שנתון סטטיסטי לישראל תשלומי ארנונה ככל שממוצע גובה תשלומי הארנונה עולה כך עולה הפוטנציאל של הרשות המקומית לספק לתושבים שירותים ברמה ובאיכות טובים יותרÆ ממוצע גובה תשלומי הארנונה תלוי הן בגובה תעריפי הגבייה למ ר והן בפוטנציאל שיעורי הגבייה שתלוי במספר האנשים שזכאים לפטור מארנונה בשל מצבם הכלכלי הירוד ובכמות הנמנעים מתשלום בשל חוסר אמון במערכות השלטוניות הארציות והמקומיותÆ ממוצע תשלומי הארנונה בקרב ערבים מהווה מממוצע תשלומי הארנונה בקרב יהודים ראו תרשים Æ תרשים ממוצע תשלומי ארנונה חודשיים לפי קבוצת אוכלוסייה מקור הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שנתון סטטיסטי לישראל ערך מדד הדיור עומד על ±Æ והוא מבטא אי שוויון בין יהודים וערבים עם יתרון לאוכלוסייה היהודיתÆ חלק שני המדדים המצרפיים

34 דו ח סיכוי מדד השוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל Æ שימושי קרקע אדם מנצל את הקרקע לצרכים שונים כגון בינוי חקלאות ייעור תעשייה וכדÆß המונח ßשימושי קרקעß מתאר את אופן ניצול הקרקע בפועל בניגוד למונח ßייעודי קרקעß המתאר את הוראות תכנית המתאר לגבי שימושי הקרקע בעתידÆ בשנת µ פרסמה הלמ ס נתונים מפורטים על שימושי הקרקע לפי יישוב נכון לשנת Æ בשל היעדר נתונים שנתיים רציפים אודות שימושי הקרקע נבצר מאתנו בשלב זה להכיל נתונים אלה במדדÆ אולם נוכח החשיבות שאנו מייחסים לסוגיה זו בשל השפעותיה והשלכותיה על רווחת האזרח בתחומים רבים החלטנו לפרסם את הנתונים מבלי שנוכל לשקללם במדד בשלב זהÆ להלן סקירה השוואתית של שימושי הקרקע בקרב יהודים וערבים בתחומי המגורים התעסוקה מבני הציבור והשטחים הפתוחיםÆ צפיפות האוכלוסייה וצפיפות הבינוי בשטח המיועד למגורים ביישובים יהודיים וביישובים ערביים צפיפות הבינוי וצפיפות האוכלוסייה בשטח המשמש למגורים גבוהה יותר ביישובים היהודיים מאשר ביישובים הערבייםÆ תרשים מתאר את ממוצע הנפשות לקמ ר בשטח המיועד למגורים במדגם ישובים יהודים וערבים ותרשים מתאר את ממוצע מספר יחידות הדיור ±± לדונם במדגם ישובים יהודים וערביםÆ היישובים הערבים שבעבר הלא רחוק עוד היו בעלי אופי כפרי מובהק עוברים במהלך שני העשורים האחרונים תהליך עיור ובהדרגה חודרים אליהם סטנדרטים של בינוי עירוני כולל הגברת הצפיפות ופריסה של תשתיות עירוניותÆ מדיניות התכנון הנהוגה כיום חותרת לעיבוי השטח הבנוי ביישובים הערביים ועל כן מקשה על הפשרת קרקע לבנייהÆ הדבר דחף משקי בית לבנות בצפיפות כדי לנצל את השטח הקייםÆ ערכי הצפיפות הנמוכים יחסית בשטחי המגורים ביישובים הערבים אינם משקפים בהכרח תנאים של רווחהÆ למעשה סובלים יישובים ערביים רבים ממחסור בקרקע זמינה לפיתוח בכלל ובקרקע למגורים בפרטÆ חלק גדול מהקרקע ביישובים הערביים מצוי בבעלות פרטית ועל כן מימוש אחוזי הבנייה בשטחים המיועדים למגורים משתרך על פני תקופת זמן ארוכה יותר בהתאם לצורכי הבינוי של בעלי הקרקעÆ יחד עם זאת ישנן משפחות שאין ברשותן קרקע זמינה לפיתוח או קרקע בכלל ואלו סובלות ממצוקת מגורים הולכת וגוברת בשל תהליכי התכנון המתמשכים ומדיניות התכנון הקיימתÆ ±± ראו הסבר על מדגם הישובים בעמß חלק שני המדדים המצרפיים

35 תרשים ממוצע נפשות לקמ ר בשטח המיועד למגורים בישובים יהודיים וערביים מקור הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה רשויות מקומיות בישראל ספטמבר µ תרשים ממוצע מספר יחידות דיור לדונם בישובים יהודיים וערביים דו ח סיכוי מדד השוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל מקור הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה רשויות מקומיות בישראל ספטמבר µ חלק שני המדדים המצרפיים µ

36 דו ח סיכוי מדד השוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל שימושי קרקע לתעסוקה תרשים π מתאר את שטח הקרקע הממוצע המיועד לתעסוקה בישובים יהודים ובישובים ערביםÆ סך כל השטח המוקצה לתעסוקה דונמים לאלף נפשות ביישובים היהודיים גדול פי µæµ מאשר ביישובים הערבייםÆ שטח הקרקע המשמש לתעשייה גדול פי ±Æ ושטח הקרקע המשמש למסחר גדול פי שנייםÆ למחסור החמור בשטחי תעסוקה השלכות ישירות בכמה תחומים שיעור ההשתתפות בכוח העבודה שיעור הבלתי מועסקים ושיעור היוממותÆ כמו כן נפגע באופן ישיר פוטנציאל ההכנסות של הרשויות המקומיות הערביות מארנונה שלא למגוריםÆ גם איכות הסביבה נפגעת שכן בהיעדר שטחי תעסוקה נדחקים העסקים ובתי המלאכה אל שטחי המגוריםÆ במקרים לא מעטים ערוב שימושים זה מהווה מטרד לתושבים ומקור למפגעים סביבתייםÆ תרשים π ממוצע שטח קרקע לתעסוקה דונם לאלף נפשות 1 2 ( ) ( ) ( ) מקור הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה רשויות מקומיות בישראל µ שטח קרקע למבני ציבור ממוצע השטח המשמש למבני ציבור ± ביישובים היהודיים גדול פי שניים מאשר ביישובים הערביים Ʊ± ו µæ בהתאמה Æ יתרון ליישובים היהודיים קיים בכל סוגי מבני הציבור במיוחד ± הלמ ס פרסם ארבע קטגוריות של שטח למבני ציבור ± שטח למבני חינוך הכולל גני ילדים בתי ספר מכללות אוניברסיטאות מתנ סים וישיבותÆ שטח המשמש לבריאות רווחה כגון מרפאות בתי חולים ומעונות יום לקשישיםÆ שטח שירותים ציבוריים הכולל שירותי חרום והצלה שירותי מנהל ציבורי ושירותי דת שטח המשמש לתרבות פנאי נופש וספורט הכולל תיאטראות בתי קולנוע מוזיאונים ספריות ציבוריות גני חיות ועודÆ שטחי תיירות ונופש כגון בתי מלון אכסניות ופרקי שעשועים וכן שטחי ספורט כגון אצטדיון בריכות שחיה ועודÆ חלק שני המדדים המצרפיים

37 דו ח סיכוי מדד השוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל בשטחים המשמשים למטרות חינוך והשכלה גני ילדים בתי ספר מכללות אוניברסיטאות מתנ סים וישיבות Æ בתחום זה השטח ביישובים היהודים גדול פי Æ מאשר ביישובים ערבים אף ששיעור הילדים והצעירים בקרב האוכלוסייה הערבית גדול יותר מזה שבאוכלוסייה היהודית ראו תרשים ± Æ תרשים ± ממוצע שטח המשמש למבני ציבור דונם לאלף נפשות ",, מקור הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה רשויות מקומיות בישראל µ השטחים הפתוחים בסך כל השטחים הפתוחים לא קיים שוני רב בין יישובים ערבים ליישובים יהודיםÆ השונות באה לידי ביטוי בקטגוריות השונות של השטחים הפתוחיםÆ תרשים ±± מתאר את השטח הפתוח על סוגיו השונים במדגם ישובים יהודים וערבים שטח ציבורי פתוח ± לשטחים הציבוריים הפתוחים השפעה רבה על הסביבה העירונית ועל איכות החיים שבהÆ השטח המשמש כשטח ציבורי פתוח גדול פי Æ ביישובים היהודיים מאשר ביישובים הערבייםÆ ביישובים הערביים קיים מחסור חמור הן בפארקים עירוניים והן בגנים ציבוריים שכונתייםÆ שטחי יער וחורש מצד אחד לשטחי יער וחורש תרומה חיונית לאיכות החיים ולרווחת האוכלוסייה ברמה המקומית והארציתÆ אולם מצד אחר שטחי יער וחורש מגבילים את הפיתוח העירוני ולפיכך יש לבחון באיזו מידה מתחלק נטל הנשיאה בעול הציבורי בתחום זהÆ ± על פי הגדרת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נכללים בקטגוריה שטח ציבורי פתוח גנים ציבוריים או חופי רחצהÆ ראו מבוא לפרסום הרשויות המקומיות בישראל Æ חלק שני המדדים המצרפיים

38 דו ח סיכוי מדד השוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל ביישובים הערביים ממוצע השטח המשמש ליער ולחורש גדול פי שניים מאשר ביישובים היהודייםÆ מדיניות ההכרזה על יערות וחורש ביישובים הערביים לא נעשתה רק בשל דאגה לאיכות סביבה אלא גם כאמצעי נוסף להגביל את התפשטות הישובים הערביםÆ שטחים חקלאיים גודל השטח המשמש לשדות מעובדים ולמטעים גדול יותר ביישובים הערבים בעיקר בשל עברם הכפריÆ תרשים ±± ממצוע שטחים פתוחים בישובים יהודיים וערביים דונם לאלף נפשות " ) ( " ) ( ) ( , ) (, ) ( ) ( מקור הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה רשויות מקומיות בישראל ספטמבר µ 0 חלק שני המדדים המצרפיים

39 מדד הדיור מדד הבריאות מדד החינוך דו ח סיכוי מדד השוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל פרק בß מדד הבריאות בריאות טובה היא תנאי בסיסי לקיום בכבודÆ היא מעניקה לבני האדם רמת שליטה גבוהה יותר בחייהם מאפשרת להם לצאת לעבוד ללמוד ולהקים משפחהÆ מצב הבריאות מושפע מגורמים רבים השכלה תנאי סביבה מודעות שירותי בריאות וכיוצא בזהÆ מרבית האינדיקאטורים מצביעים על כך שמצבה הבריאותי של האוכלוסייה הערבית ירוד יחסית למצבה של האוכלוסייה היהודיתÆ ±Æ ערך מדד הבריאות ערך מדד הבריאות עומד על Æ ומצביע על אי שוויון בין יהודים וערבים עם יתרון ליהודיםÆ מדד הבריאות נמוך ממדדי החינוך התעסוקה והרווחהÆ יש מקום להניח שביטוח בריאות ממלכתי לכלל אזרחי מדינת ישראל מהווה גורם חשוב בצמצום הפערÆ מדד התעסוקה מדד הרווחה Æ אינדיקאטורים ומשתנים כדי לבדוק את מידת השוויון בין ערבים ליהודים בתחום הבריאות בחנו באופן השוואתי שלושה אינדיקאטורים תוחלת חיים בלידה שיעור המעשנים ושיעורי תמותה ראו לוח Æ לוח טבלת האינדיקאטורים והמשתנים לניטור השוויון בבריאות אינדיקאטור תוחלת חיים שיעור מעשנים שיעורי תמותה משתנה תוחלת חיים בלידה לפי מיןÆ ±Æ שיעור המעשנים לפי מיןÆ Æ שיעור תמותת תינוקותÆ Æ שיעורי תמותה בגילים נבחרים לפי מיןÆ Æ חלק שני המדדים המצרפיים π

40 דו ח סיכוי מדד השוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל Æ תיאור המשתנים תוחלת חיים בלידה מתרשים ± שלהלן עולה כי תוחלת חייהם של יהודים גבוהה יותר מזו של ערבים הן בקרב גברים והן בקרב נשיםÆ בשתי קבוצות האוכלוסייה תוחלת החיים של נשים גבוהה יותר משל גבריםÆ תוחלת החיים של גברים יהודים היא Æ שנים לעומת Æπ בקרב גברים ערביםÆ תוחלת החיים בקרב נשים יהודיות עומדת על Æ שנים לעומת Æ שנים בקרב נשים ערביותÆ יש לציין כי אף שתוחלת החיים בקרב האזרחים הערבים עלתה בשלושים השנים האחרונות הפער בתוחלת החיים בין שתי האוכלוסיות נשמר לאורך השנים הן בקרב גברים והן בקרב נשים טרביה Æ µ תרשים ± תוחלת חיים בלידה לפי מין וקבוצת אוכלוסייה () () מקור הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שנתון סטטיסטי לישראל שיעור תמותת תינוקות גילאי אפס עד שנה מתרשים ± עולה כי שיעור תמותת תינוקות בקרב יהודים עומד על Æ ואילו בקרב ערבים עומד שיעור זה על Æ Æ כלומר שיעור תמותת תינוקות בקרב ערבים כפול מזה שבקרב תינוקות יהודיםÆ חלק שני המדדים המצרפיים

41 דו ח סיכוי מדד השוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל תרשים ± שיעור תמותת תינוקות לאלף לידות חי לפי קבוצת אוכלוסייה מקור הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שנתון סטטיסטי לישראל שיעור המעשנים עישון מהווה גורם לתחלואה ואף למוותÆ שיעור המעשנים באוכלוסייה עשוי להוות בין היתר גם אינדיקציה לרמת המודעות של האוכלוסייה לנזקים הבריאותיים שהעישון מסבÆ מתרשים ± עולה כי בקרב שתי קבוצות האוכלוסייה שיעור הגברים המעשנים גבוה משיעור הנשים המעשנותÆ בקרב הגברים הערבים שיעור המעשנים עומד על ±Æ ואילו בקרב גברים יהודים כ Æ ± כשליש מהגברים היהודים Æ שיעור המעשנות היהודיות גבוה פי שלושה משיעור המעשנות הערביותÆ תרשים ± אחוז המעשנים לפי מין וקבוצת אוכלוסייה מקור דוח שר הבריאות על עישון בישראל µ חלק שני המדדים המצרפיים ±

42 דו ח סיכוי מדד השוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל שיעור תמותה לאלף נפשות מתרשים µ± עולה כי שיעורי התמותה בקרב גברים ערבים גבוה משיעורי התמותה בקרב גברים יהודים בכל קבוצות הגילÆ בגילאי ± עד ± ו עד שיעורי התמותה בקרב יהודיות וערביות שווים ובשאר קבוצות הגיל שיעורי התמותה בקרב ערביות גבוהים יותרÆ בקבוצת הגיל ± עד שנים שיעור התמותה בקרב בנים ערבים גבוה פי Ƶ מבני קבוצת הגיל המקבילה בקרב יהודיםÆ שיעור התמותה בקרב בנות ערביות בטווח גיל זה גבוה פי Ƶ מבנות קבוצת הגיל המקבילה בקרב יהודיותÆ בקבוצת הגיל ± עד ± בקרב בנים שיעור התמותה בקרב ערבים גבוה פי שלושהÆ תרשים µ± שיעורי תמותה לאלף נפשות לפי קבוצות גיל נבחרות וקבוצת אוכלוסייה מקור לשכה מרכזית לסטטיסטיקה שנתון סטטיסטי לישראל ערך מדד הבריאות עומד על Æ והוא מצביע על אי שוויון בין יהודים וערבים בתחום הבריאות עם יתרון ליהודיםÆ חלק שני המדדים המצרפיים

43 פרק גß מדד החינוך חינוך הוא כלי מרכזי לקידום חברתי וכלכלי המהווה נדבך מרכזי ליצירת שוויון הזדמנויות ומכשיר היכול להבטיח ניעות חברתיתÆ לפיכך אי שוויון בחינוך הוא אחד הגורמים הדומיננטיים לאי שוויון בהכנסה בבריאות וכן בהשתתפות ובפוטנציאל ההשפעה על תהליכים פוליטייםÆ קיפוחה של האוכלוסייה הערבית בתחום החינוך מוכר כיום כעובדה מוכחת המוצאת את ביטויה בדו ח דוברת בפסיקות בג ץ בוועדות הכנסת ובהתבטאויותיהם של ראשי מערכת החינוךÆ לקיפוח זה השלכות חמורות באשר ליכולתם של הצעירים הערביים להשתלב בחברה ולהפוך לאזרחים יצרניים ומועילים בעלי סיכוי להתקדמות בחברה על בסיס כישוריהםÆ ±Æ ערך מדד החינוך ערך מדד החינוך עומד על Æ ומבטא אי שוויון גדול בין יהודים לערבים עם יתרון לאוכלוסייה היהודיתÆ אי השוויון ניכר היטב במשתנים שיתוארו להלן מדד הדיור מדד הבריאות דו ח סיכוי מדד השוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל מדד החינוך מדד התעסוקה מדד הרווחה Æ אינדיקאטורים ומשתנים האינדיקאטורים שנבחרו לבדיקת רמת אי השוויון בחינוך מתייחסים הן לתשומות והן לתפוקות דבר המשקף את תפיסת עולמם החברתית של מפתחי המדד הגורסת ששוויון בחינוך בא לידי ביטוי בשוויון בתשומות לחינוך ושוויון בתפוקות החינוכיותÆ חלק שני המדדים המצרפיים

44 דו ח סיכוי מדד השוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל לוח µ טבלת האינדיקאטורים והמשתנים לניטור השוויון בחינוך אינדיקאטורים משאבי מערכת החינוך תשתית פדגוגית תפוקות משתנים מספר תלמידים הממוצע לכיתה בחינוך היסודיÆ ±Æ מספר התלמידים הממוצע לכיתה בחינוך העל יסודיÆ Æ Æ מספר התלמידים הממוצע לכיתה בחינוך היסודי ובחינוך העל יסודיÆ ממוצע שווה ערך משרות הוראה מלאות לכיתהÆ Æ שיעור בעלי שנות לימודÆ Æµ שנות לימודÆ ± µ± שיעור בעלי Æ שיעור בעלי ± שנות לימוד ומעלהÆ Æ חציון מספר שנות לימוד בקרב האוכלוסייהÆ Æ אחוז הנשירה בקרב תלמידי ט י בÆ Æπ אחוז הזכאים לתעודת בגרות מכלל תלמידי י בÆ ±Æ ±±Æ אחוז בעלי תעודת בגרות העומדת בדרישות הסף של האוניברסיטאות מכלל תלמידי י בÆ Æ אחוז הסטודנטים באוניברסיטה בכלל גילי ± Æ Æ תיאור המשתנים מספר תלמידים בכיתה הצפיפות הממוצעת בחינוך היסודי היא πæ תלמידים בכיתה בחינוך הערבי לעומת Æ תלמידים בחינוך העבריÆ הצפיפות הממוצעת בחינוך העל יסודי היא Æ תלמידים בכיתה בחינוך הערבי לעומת Ƶ תלמידים בחינוך העבריÆ הצפיפות הממוצעת בחינוך הערבי כולו היא תלמידים לכיתה לעומת תלמידים בחינוך העבריÆ מכאן שכבר נתוני הפתיחה בחינוך הערבי נמוכים מאלה של החינוך העברי ראו תרשים Æ ± חלק שני המדדים המצרפיים

45 דו ח סיכוי מדד השוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל תרשים ± מספר תלמידים ממוצע בכיתה לפי קבוצת אוכלוסייה - מקור הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שנתון סטטיסטי לישראל - משרות הוראה מלאות לכיתה נתון זה הוא אחד המשתנים האומדים את התשומות הישירות במערכת החינוךÆ הפער בו אינו גדול בין שתי מערכות החינוך ועומד על שישה אחוזים בלבד ראו תרשים ± Æ משתנים נוספים כגון שיעור התלמידים המתקשים המקבלים סיוע לימודי משאבי הוראה ספרייה מחשבים פינות עבודה ועוד לא נכללו במדד הנוכחי בשל אי זמינותם של נתונים רציפיםÆ תרשים ± ממוצע משרות הוראה מלאות לכיתה לפי קבוצת אוכלוסייה מקור הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שנתון סטטיסטי לישראל חלק שני המדדים המצרפיים µ

46 דו ח סיכוי מדד השוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל שנות לימוד בקרב האוכלוסייה למספר שנות הלימוד של הפרט בחברה המודרנית יש השלכות ישירות ומרחיקות לכת על סיכויו להשתלב בשוק העבודה ולהתקדם בוÆ כשליש מהאוכלוסייה הערבית השלים שמונה שנות לימוד ומטה ולפיכך צפוי למצוא עצמו בשכבה הכלכלית חברתית הנמוכה במדינהÆ יתרה מזאת כ אחוזים מהאוכלוסייה היהודית לעומת אחוזים בלבד מהאוכלוסייה הערבית צברו ± שנות לימוד ומעלה ראו תרשים ± Æ תרשים ± התפלגות האוכלוסייה לפי שנות לימוד וקבוצות אוכלוסייה מקור הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שנתון סטטיסטי לישראל חציון שנות הלימוד חציון מספר שנות לימוד בקרב האוכלוסייה היהודית הוא Æ ± שנים וחציון מספר שנות לימוד בקרב האוכלוסייה הערבית הוא ±± שנות לימוד בלבדÆ ניתן לראות הפרש זה כמייצג פער של שנה מכיוון שחציון מספר שנות לימוד בקרב האוכלוסייה הערבית בשנים עד µ זהה לזה שבאוכלוסייה היהודים באמצע שנות השמונים ± Æ ± ראה דו ח סיכוי עמß ±Æ חלק שני המדדים המצרפיים

47 תרשים π± חציון מספר שנות לימוד לפי קבוצת אוכלוסייה מקור הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שנתון סטטיסטי לישראל אחוזי נשירה על פי הגדרת משרד החינוך נושר הוא נער או נערה בגיל חינוך חובה µ עד ± שאינם לומדים בבית ספר שבפיקוח משרד החינוך Æ הנשירה הגלויה היא במקרים רבים תוצאה של תהליך מתמשך המהווה נשירה סמויה היעדרויות תכופות תחושות של ניכור כלפי בית הספר דחייה חברתית התנהגות אלימה וכדÆ ß אף שהנשירה הגלויה ירדה באופן משמעותי בחינוך הערבי שיעור הנושרים בחינוך הערבי גבוה כמעט פי שניים מאחוז הנושרים בחינוך העברי Æ ראו תרשים בהתאמה ו Æ Æπ דו ח סיכוי מדד השוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל תרשים אחוזי הנושרים בקרב תלמידי ט י ב לפי קבוצת אוכלוסייה מקור הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שנתון סטטיסטי לישראל חלק שני המדדים המצרפיים

48 דו ח סיכוי מדד השוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל זכאות לתעודת בגרות שיעור הזכאים לתעודת בגרות מכלל תלמידי י ב בחינוך העברי עומד על µµæ לעומת Æ בחינוך הערבי פער של כ Æ הפער גדול בהרבה כ ± כאשר מדובר בתעודת בגרות העומדת בדרישות הסף של האוניברסיטאות Æ בחינוך העברי לעומת πæ בערבי Æ יש לציין כי בגרות שאינה עומדת בדרישת הסף של האוניברסיטאות אינה אפקטיבית לצורך לימודים אקדמיים ותעסוקה הולמתÆ הנתונים מופיעים בתרשים ± Æ תרשים ± אחוז הזכאים לתעודות בגרות לפי קבוצת אוכלוסייה " " מקור הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שנתון סטטיסטי לישראל לימודים אקדמיים הפערים בתשומות בחינוך שיעור נשירה גבוה והישגים לימודיים נמוכים מוצאים את ביטוים בשיעור נמוך של סטודנטים ערבים באוניברסיטאותÆ שיעור הסטודנטים היהודים בקבוצת הגיל גבוה פי שלושה מאחוז הסטודנטים הערבים בני אותה שכבת גיל ראה תרשים Æ חלק שני המדדים המצרפיים

49 תרשים אחוז הסטודנטים באוניברסיטה מכלל גילאי לפי קבוצת אוכלוסייה מקור הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שנתון סטטיסטי לישראל דו ח סיכוי מדד השוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל ערך מדד החינוך עומד על Æ והוא מבטא אי שוויון גדול בין יהודים לערבים עם יתרון לאוכלוסייה היהודיתÆ חלק שני המדדים המצרפיים π

50 דו ח סיכוי מדד השוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל µ חלק שני המדדים המצרפיים

51 פרק דß מדד התעסוקה מצבם ועתידם הכלכלי של פרטים רמת חייהם ותחולת העוני בקרבם תלויים במידה רבה בסיכוייהם להשתלב בשוק העבודה ולהבטיח לעצמם מסלול קידום במסגרתוÆ מדיניות ההתערבות של הממשלה באמצעות תשלומי העברה קצבאות נכות קצבאות ילדים דמי אבטלה וכוß ובאמצעות המסים הישירים מס הכנסה ביטוח לאומי ומס בריאות תורמת אף היא את חלקה בקביעת רווחתה הכלכלית של האוכלוסייה וביכולתה לצמצם את הפערים בחברה באמצעות חלוקה מחדש של ההכנסהÆ ±Æ ערך מדד התעסוקה ערך מדד התעסוקה עומד על Æ והוא מבטא אי שוויון גדול בין יהודים לערבים עם יתרון לאוכלוסייה היהודיתÆ מדד הדיור מדד הבריאות דו ח סיכוי מדד השוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל מדד החינוך מדד התעסוקה מדד הרווחה Æ אינדיקאטורים ומשתנים כדי לבדוק את מידת השוויון בין יהודים לערבים בתחום התעסוקה נבחנו באופן השוואתי חמישה אינדיקאטורים שלושה מאפייני תעסוקה השתתפות בכח העבודה שיעור בלתי מועסקים ומועסקים לפי משלח יד ולפי ענף ושני אינדיקאטורים נוספים שהם תחולת העוני והשפעת תשלומי העברה ומסים ישירים על תחולת העוניÆ חלק שני המדדים המצרפיים ±µ

52 דו ח סיכוי מדד השוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל לוח טבלת האינדיקאטורים והמשתנים לניטור השוויון בתעסוקה משתנים אינדיקאטורים ±Æ שיעור השתתפות בכוח העבודה מכלל גילאי µ± ומעלה לפי מיןÆ השתתפות בכוח העבודה Æ שיעור השתתפות בכוח העבודה מכלל גילאי µ± ומעלה לפי גיל ומיןÆ שיעור בלתי מועסקים מועסקים תחולת העוני השפעת תשלומי העברה ומסים ישירים על תחולת העוני שיעור השתתפות בכוח העבודה לפי מספר שנות לימודÆ Æ שיעור בלתי מועסקים לפי מיןÆ Æ מועסקים לפי משלח ידÆ Æµ מועסקים לפי ענףÆ Æ Æ תחולת העוני בקרב משפחות נפשות וילדים לפני תשלומי העברה ומסים ישיריםÆ Æ תחולת העוני בקרב משפחות נפשות וילדים אחרי תשלומי העברהÆ Æπ תחולת העוני בקרב משפחות נפשות וילדים אחרי תשלומי העברה ומסים ישיריםÆ ±Æ שיעור הירידה בתחולת העוני בקרב משפחות נפשות וילדים אחרי תשלומי העברה ±±Æ שיעור הירידה בתחולת העוני בקרב משפחות נפשות וילדים אחרי תשלומי העברה ומסים ישיריםÆ Æ תיאור המשתנים אחוז השתתפות בכוח העבודה האזרחי תרשימים µ בקרב גילאי µ± ומעלה שיעור השתתפותם של הערבים בכוח העבודה האזרחי עומד על π לעומת µ Æ בקרב יהודיםÆ פער זה נובע בעיקר משיעור השתתפות נמוך מאוד בקרב נשים ערביות Æ ± לעומת נשים יהודיות Æ µ Æ שיעור ההשתתפות בקרב גברים יהודים וערבים דומה תרשים Æ מנתוני תרשים עולה כי בכל קבוצות הגיל שיעור ההשתתפות של ערבים בכוח העבודה האזרחי נמוך יותרÆ מתרשים µ עולה כי שיעור ההשתתפות בכוח העבודה עולה ביחס ישיר לעלייה בשנות הלימוד בקרב יהודים ובקרב ערבים אולם שיעור ההשתתפות של יהודים בכוח העבודה האזרחי גבוה יותר משל ערבים בכל אחת מקטגוריות שנות הלימוד להוציא הקטגוריה עד שנות לימוד שבה שיעור ההשתתפות של ערבים גבוה יותרÆ µ µ חלק שני המדדים המצרפיים

53 תרשים אחוז השתתפות בכוח העבודה האזרחי בגילאי µ± ומעלה לפי מין וקבוצת אוכלוסייה מקור הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שנתון סטטיסטי לישראל תרשים אחוז השתתפות בכוח העבודה האזרחי לפי גיל וקבוצת אוכלוסייה דו ח סיכוי מדד השוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל : : : : : : " : מקור הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שנתון סטטיסטי לישראל חלק שני המדדים המצרפיים µ

54 דו ח סיכוי מדד השוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל תרשים µ אחוז השתתפות בכוח העבודה האזרחי לפי שנות לימוד וקבוצת אוכלוסייה מקור הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שנתון סטטיסטי לישראל בלתי מועסקים שיעור הבלתי מועסקים מכלל המשתתפים בכוח העבודה גבוה יותר בקרב גברים ערבים ובקרב נשים ערביות ±±Æµ לעומת πæ בהתאמה Æ בשתי קבוצות האוכלוסייה שיעור הבלתי מועסקים מקרב נשים גבוה יותר מאשר בקרב גברים ראו תרשים Æ תרשים אחוז בלתי מועסקים לפי מין וקבוצת אוכלוסייה " 0 מקור הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שנתון סטטיסטי לישראל µ חלק שני המדדים המצרפיים

55 התפלגות המועסקים לפי משלח יד ולפי ענפים תרשימים ו להתפלגות המועסקים לפי הענפים ומשלחי היד השלכה על רמת השכר הממוצעתÆ תרשימים ו מצביעים על שיעור נמוך מכלל המועסקים הערבים במשלחי יד ובענפים שבהם משולם שכר גבוה יחסיתÆ למשל השכר הממוצע בענף הבניין עמד בשנת µ על שקלÆ שיעור הערבים המועסקים בענף הבינוי מכלל הערבים המועסקים גבוה פי Æ משיעור היהודים המועסקים בענף מכלל היהודים המועסקים תרשים Æ לעומת זאת השכר הממוצע בענפי הבנקאות הביטוח ומוסדות פיננסיים אחרים עמד בשנת µ על ± µπ שקל לחודשÆ שיעור היהודים המועסקים בענף זה גבוה פי Æ משיעור הערבים המועסקים בוÆ תרשים אחוז מועסקים לפי משלח יד וקבוצת אוכלוסייה דו ח סיכוי מדד השוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל ,, מקור הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שנתון סטטיסטי לישראל חלק שני המדדים המצרפיים µµ

56 דו ח סיכוי מדד השוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל תרשים אחוז מועסקים לפי ענף וקבוצת אוכלוסייה מקור הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שנתון סטטיסטי לישראל , תחולת העוני תחולת העוני משקפת את שיעור המשפחות הנפשות והילדים שהכנסתם החודשית מצויה מתחת לקו העוני Æ µ± כדי לצמצם את תחולת העוני בקרב האוכלוסייה נוקטת הממשלה בשני אמצעי התערבות עיקריים תשלומי העברה הכוללים את הקצבאות השונות שמשתלמות לזכאים על ידי המדינה כגון קצבאות ילדים נכים הבטחת הכנסה ועוד ובאמצעות מדיניות המיסוי על ההכנסה שהיא פרוגרסיבית במהותהÆ בתרשים π מוצגת תחולת העוני בקרב משפחות נפשות וילדים בשלוש קטגוריות לפני תשלומי העברה ומסים ישירים אחרי תשלומי העברה ואחרי תשלומי העברה ומסים ישיריםÆ כך ניתן לאמוד את השפעת המדיניות הציבורית על תחולת העוניÆ תחולת העוני לפני תשלומי העברה ומסים ישירים תחולת העוני לפני תשלומי העברה ומיסים ישירים גבוהה פי Ʊ מאשר בקרב משפחות יהודיותÆ הכנסתן החודשית של למעלה ממחצית המשפחות הערביות אינה מספיקה לפרנסתןÆ כשני שלישים מהילדים הערבים נמצאים מתחת לקו העוני לפני תשלומי העברה ומסים ישיריםÆ שיעור הילדים הערבים העניים גבוה פי Æ משיעור הילדים היהודים העניים ועומד על µæµ לעומת Æ בקרב ילדים יהודיםÆ µ± על פי הגדרת הביטוח הלאומי קו העוני עומד על סכום השווה ל µ חציון ההכנסה הפנויה אחרי תשלומי העברה ומסים ישירים לנפש תקניתÆ µ חלק שני המדדים המצרפיים

57 תחולת העוני אחרי תשלומי העברה תחולת העוני מצטמצמת בעקבות תשלומי העברה בקרב יהודים וערבים אך לא במידה שווהÆ הפער בין יהודים לערבים בשיעורי העוני לא רק שאינו מצטמצם עקב תשלומי ההעברה אלא אף גדלÆ אחרי תשלומי ההעברה שיעור המשפחות הערביות העניות גבוה פי ± Æ משיעור המשפחות היהודיותÆ תחולת העוני אחרי תשלומי העברה ומסים ישירים בעקבות תשלומי מסים ישירים מצטמצם הפער בין יהודים וערבים בקרב משפחות ובקרב נפשות אך מתרחב בקרב ילדיםÆ תרשים π תחולת העוני בקרב משפחות נפשות וילדים לפני תשלומי העברה ומסים ישירים לאחר תשלומי העברה ולאחר תשלומי העברה ומסים ישירים לפי קבוצת אוכלוסייה דו ח סיכוי מדד השוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל : : : : : : : : : מקור המוסד לביטוח לאומי דו ח העוני ואי השוויון בהכנסות µ השפעת תשלומי העברה ומסים ישירים על תחולת העוני תרשים מתאר את שעור העניים היהודים והערבים שנחלצו מהעוני בעקבות תשלומי העברה ומסים ישיריםÆ מנתוני התרשים עולה כי השפעתם של תשלומי העברה על הירידה בתחולת העוני בקרב יהודים גבוהה יותר בכל שלוש הקטגוריות משפחות נפשות וילדים פי Ʊ ו Ƶ ± בהתאמה Æ הפערים באפקטיביות ההשפעה של המסים הישירים גדולים אף יותר פי Æ בקרב משפחות פי Ƶ בקרב נפשות ופי Æ בקרב ילדים Æ תשלומי ההעברה והמסים הישירים מחלצים מהעוני כמחצית מהמשפחות היהודיות כ אחוזים מהנפשות וכשליש מהילדים היהודים ולעומתם רק ± Ƶ אחוזים מהמשפחות הערביות ± אחוזים מהנפשות ו µ ± אחוזים מהילדים הערביםÆ חלק שני המדדים המצרפיים µ

58 70 דו ח סיכוי מדד השוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל תרשים השפעת תשלומי העברה בלבד ותשלומי העברה ומסים ישירים על תחולת העוני בקרב משפחות נפשות וילדים לפי קבוצת אוכלוסייה : : : : : : מקור המוסד לביטוח לאומי דו ח העוני ואי השוויון בהכנסות µ ערך מדד התעסוקה עומד על Æ והוא מבטא אי שוויון גדול בין יהודים וערבים לטובת האוכלוסייה היהודיתÆ µ חלק שני המדדים המצרפיים

59 פרק הß מדד הרווחה שירותי הרווחה מהווים נדבך מרכזי וחיוני במערכת השירותים החברתיים בישראלÆ הם מסייעים לקשת רחבה של אוכלוסיות בעלות צרכים שונים ובני משפחותיהם זקנים ילדים ובני נוער במצבי סיכון בעלי מוגבלויות מכורים לסמים ולאלכוהול משפחות במשבר נשים מוכות חסרי בית ועודÆ האחריות לאספקת שירותים אלה מוטלת על אגפי הרווחה הפועלים בכל אחת מהרשויות המקומיותÆ פעילותם של גופים אלה ממומנת על ידי שני גורמים עיקריים הממשלה בעיקר משרד הרווחה והרשות המקומיתÆ בהתאם להסדר הקיים בין הממשלה והרשויות המקומיות הממשלה מממנת µ מתקציב הרווחה של כל רשות מקומית והרשות אמורה להשלים את µ הנותריםÆ ±Æ ערך מדד הרווחה ערך מדד הרווחה עומד על ± Æ והוא מבטא אי שוויון גדול בין יהודים לערבים עם יתרון לאוכלוסייה היהודיתÆ במדד הרווחה אי השוויון הוא הגדול ביותר מבין חמשת המדדים המצרפייםÆ מדד הדיור דו ח סיכוי מדד השוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל מדד הבריאות מדד החינוך מדד התעסוקה מדד הרווחה Æ אינדיקאטורים ומשתנים כדי לבדוק את מידת השוויון בין יהודים וערבים בתחום הרווחה נבחנו באופן השוואתי שלושה אינדיקאטורים הוצאה על רווחה דהיינו השתתפות הממשלה בתקציבי הרווחה המקומיים וההוצאה הממשלתית הממוצעת לנפש ולמשפחה כוח עבודה ותעסוקה ותחולת העוניÆ יצויין כי בתוך שלושת האינדיקאטורים הללו נכללים ארבעה משתני תעסוקה ועוני אשר שמשו אותנו בכדי לפתח הן את מדד הרווחה והן את מדד התעסוקהÆ זאת מכיוון שבין רווחה לבין תעסוקה קיים קשר הדוק של יחסי גומליןÆ ארבעת המשתנים נמצאו כרלוונטיים לבדיקת שני התחומים היות והינם משתני ניטור בעלי פוטנציאל השפעה על תחומי התעסוקה והרווחהÆ חלק שני המדדים המצרפיים µπ

60 דו ח סיכוי מדד השוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל לוח טבלת האינדיקאטורים והמשתנים לניטור השוויון ברווחה משתנים אינדיקאטורים הוצאה על רווחה כוח עבודה ותעסוקה היקף העוני סך כל הוצאה ממוצעת ממשלה ורשויות ברווחה לנפשÆ ±Æ הוצאה ממשלתית ממוצעת לנפשÆ Æ שיעור בלתי מועסקים לפי מיןÆ Æ שיעור השתתפות בכוח העבודה לפי קבוצת גילÆ Æ Æµ תחולת עוני בקרב משפחות נפשות וילדים לפני תשלומי העברה ומסים ישיריםÆ Æ תחולת עוני בקרב משפחות נפשות וילדים אחרי תשלומי העברהÆ Æ תחולת עוני בקרב משפחות נפשות וילדים אחרי תשלומי העברה ומסים ישיריםÆ Æ השפעת תשלומי העברה בלבד בקרב משפחות נפשות וילדיםÆ Æπ השפעת תשלומי העברה ומסים ישירים בקרב משפחות נפשות וילדיםÆ Æ תיאור המשתנים הוצאה על הרווחה ככל שהדרוג החברתי כלכלי נמוך יותר כך מוטלות על הרשויות הוצאות גבוהות יותר בתחום השירותים החברתייםÆ הדרוג החברתי כלכלי של מרבית הישובים הערביים נמוך יותר ותחולת העוני גבוהה יותר בהשוואה לאלה של היישובים היהודייםÆ לפיכך כדי לענות על צרכי האוכלוסייה מוטלות על הרשות הוצאות גבוהות יותרÆ תרשים ± מתאר את סך כל ההוצאה על רווחה לנפש ממקורות ציבוריים ופרטיים ביישובים יהודיים וביישובים ערבייםÆ כמו כן מתאר התרשים את סך כל ההוצאה הממשלתית על רווחה לנפש ביישובים יהודיים ובישובים ערבייםÆ התרשים מראה כי סך כל הוצאה לנפש בקרב יהודים עומדת על π לעומת בקרב ערביםÆ חלק שני המדדים המצרפיים

61 דו ח סיכוי מדד השוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל תרשים ± סך כל ההוצאה הציבורית ממשלה ורשויות מקומיות וסך כל ההוצאה הממשלתית לרווחה לנפש המקור משרד הרווחה דו חות הוצאה שנתיים µ אחוז בלתי מועסקים לפי קבוצת אוכלוסייה ומין ראו הסבר בפרק תעסוקה תרשים בעמß Æµ אחוז ההשתתפות בכוח העבודה לפי קבוצת אוכלוסייה וגיל ראו הסבר בפרק תעסוקה תרשים בעמß Æµ תחולת העוני ראו הסבר בפרק תעסוקה תרשים π בעמß Æµ השפעת תשלומי העברה ומסים ישירים על תחולת העוני ראו הסבר בפרק תעסוקה תרשים בעמß Æµ 246 " ) " ( ערך מדד הרווחה עומד על ± Æ והוא מבטא אי שוויון גדול בין יהודים וערבים עם יתרון לאוכלוסייה היהודיתÆ חלק שני המדדים המצרפיים ±

62 דו ח סיכוי מדד השוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל

63 חלק שלישי מדד השוויון המשוקלל מדד השוויון המשוקלל מבטא את חלקה הממוצע של כל אחת משתי קבוצת האוכלוסייה בעוגת המשאבים הלאומיתÆ ערך המדד Æ µ מבטא אי שוויון בין יהודים לערבים עם יתרון ליהודיםÆ חשוב לציין כי מדובר בשנתו הראשונה של המדד ועל כן לא ניתן בשלב זה לעקוב אחר שינויים שחלו במרוצת השניםÆ עם הזמן נוכל לראות קשרים בין המשתנים ובין המדדים השונים ולנתח בצורה מעמיקה את הממצאיםÆ ערך המדד המשוקלל Æ µ דו ח סיכוי מדד השוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל המדד המשוקלל מדד הדיור מדד הבריאות מדד החינוך מדד התעסוקה מדד הרווחה המדד המשוקלל כולל את חמשת המדדים המצרפיים בתחומי החינוך הבריאות הרווחה התעסוקה והדיורÆ משקלו של כל אחד מהמדדים המצרפיים נקבע על פי חלקו של כל אחד מהם בהוצאה הלאומיתÆ בהוצאה הלאומית נכללות כל ההוצאות הציבוריות והפרטיות הוצאות הממשלה הוצאות הרשויות המקומיות תרומות הוצאות של מלכ רים וכן של פרטיםÆ ההוצאה הציבורית מבטאת את מדיניות ההקצאה בהתאם למגבלות התקציביות ובהתאם לסולם העדיפויות וכך גם ההוצאה הפרטיתÆ ההוצאה הלאומית ממומנת על יד שני גורמים הגורם הציבורי שכולל את הממשלה השלטון המקומי והמלכ רים והגורם הפרטי שכולל את משקי הבית הפרטייםÆ בהתאם ליחס החלוקה בין שני הגורמים ראה נספח סטטיסטי בעמß µ הגורם הציבורי תורם כ מערך מדד השוויוןÆ בלוח מוצגים סכומי ההוצאה הלאומית במיליוני שקלים עבור כל תחום ותחוםÆ כמו כן מוצג חלקו של כל תחום באחוזים מסך כל ההוצאה הלאומית בחמשת התחומיםÆ לתחום הדיור ניתן המשקל חלק שלישי מדד השוויון המשוקלל

64 דו ח סיכוי מדד השוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל הגדול ביותר בשל חלקו הגבוה יחסית בהוצאה הלאומית πæ ואילו לתחום התעסוקה ניתן המשקל הקטן ביותר בשל חלקו הנמוך בהוצאה הלאומית µ בלבד Æ בעמודה השמאלית ביותר בלוח מוצג חלקו המשוקלל של כל אחד מהמדדיםÆ סכום כל החלקים יחד מהווה את ערך המדד המשוקלל שהוא Æ Æ µ לכל אחד מהמדדים המצרפיים שיעור תרומה לציון המשוקלל של המדדÆ התרומה של כל אחד מהמדדים לערך המדד המשוקלל תלויה הן בערך של כל אחד מהמדדים המצרפיים והן במשקל שניתן לכל מדדÆ למדד הרווחה אחוז התרומה הגבוה ביותר הן בשל רמת אי השוויון הגבוהה ביותר שהוא משקף והן בשל חלקו המשמעותי בהוצאה הלאומית Æ µæ± תחום חינוך בריאות דיור תעסוקה רווחה סה כ לוח חישוב המדד המשוקלל מדד השוויון ערך המדד Æ Æ Æ± µ Æ Æ ± הוצß לאומית מיליוני µ π π µ ± π ± µµ π ±µ אחוז הוצß לאומית Æ Æ πæ µæ µæ± ± Æ מדד השוויון מתייחס לנתונים שנאספו בין השנים µ אחוז תרומה למדד המשוקלל Æ ± Æ ± Æπ Æ πæ ± Æ חלקו המשוקלל Æ Æ ± Æ Æ ±π Ʊ±± Æ µ חלק שלישי מדד השוויון המשוקלל